אבן עזרא על דברים פרק כח

עליון על כל גויי הארץ. זאת הברכה כלל שלא תהיה אומה בעולם כמוכם:

וטעם ובאו. שיבואו מעצמם:

והשיגוך. ואם לא תבקשם והטעם שלא תיגע:

בעיר. ברכה שהיא תוספו' כל מיני סחורה:

בשדה. בזריעה ובנטיע':

פרי בטנך. בבנים והבטן כנוי:

שגר ועשתרות. פירשתים:

טנאך. מקום הלחם והוא מוקדם ומאוחר עם משארותיך. או מקום שיושם שם הקמח:

בצאתך. לחוג ולסחור ולשלול או בכל ביאה ויציא' בכל יום ויום והטעם בכל אשר תעשה תצליח וההפך כתוב:

ואחר שאמר שתהיה עליון על כל הגוים אמר כי אם יקשרו אויביך על כן אמר הקמים עליך:

ובשבעה. לשון רבים בעבור שוב ימי השבוע כי הוא תלוי בעליונים:

באסמיך. באוצרותיך מטעם המקום:

לעם קדוש. והקדוש' לשמור המצות:

וטעם יקימך. יעמידך:

תשמור. בלב:

והלכת. במעשה:

וטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:

אוצרו. שהוא בכחו לצאת וכן אוצרות שלג על כן אחר הותירך אמר דבר הגשם כי העוצר סבת הרעב:

והלוית גוים רבים. כי ירעבו ולא יבא זמן שתלוה אתה והכלל שתהיה לעולם לראש:

כי תשמע. בלב לשמור ולעשו' והכלל שלא תסו' מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמיר' המעש':

המארה. המגרע':

המהומה. שלא יוכלל להשלים המעש':

המגערת. שלא ישמח במעשיו רק ידאג בו אחר יגיעתו:

בשחפת. י״א שהם מיני חלאים:

בקדחת. בכל יום. מגזרת כי אש קדח' באפי. ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת שם התואר:

וטעם ובדלקת. שלישית או רביעית:

ובחרחור. מגזרת וחרה נחושת':

ובחרב. מגזרת חורב:

ובשדפון. נפיחות וכן שדופות קדים וי״א הפוך והטעם דקוק:

ובירקון. כמשמעו בלשון קדר וי״א כי אלה חליים בזרע ובשדפון כמו שדופות קדים והעד הכיתי אתכם בשדפון ובירקון. על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי:

נחשת. כנחשת וכן ברזל:

אבק ועפר. ברוב החורב וכח הרוחות:

עד השמדך. מלה זרה כמו ביום הבראך:

לזעוה. הפוך כמו כבש כשב:

ואין מחריד. לעוף ולבהמה:

והנשארים יוכו בשחין מצרים:

ובטחורים. הם היוצאים במקום הנסתר על כן כתוב ובעפולים והוא מגזרת ויבא אל העופל:

ובגרב. כן בלשון ישמעאל:

ובחרס. י״א שיצטרך אל חרס כאיוב ואם הוא בסמ״ך וי״א במכת השמש. והנכון שהוא שם חולי כנזכרי' ואין לו חבר:

והשגעון והעורון והתמהון שלשתן בלב:

והיית ממשש. פירוש בעורון:

תצליח. פעל יוצא:

עשוק וגזול. מאויב ואין מושיע והחל לפרש איך יהיה עשוק:

ישגלנה. כנוי לשכיבה וכן שגל המוכנת למטה:

תחללנו. מגזרת חליל':

וכלות. כמו נכספה וגם כלת' וכן ותכל דוד ואינו חסר נפש כאשר פירש חסר הדעת כי ותכל פועל יוצא ולא נזכר הפועל כמו אשר ילדה אותה:

ורצוץ. בחזקה:

ופי' בשגעון. שיראה גופו מלא שחין:

על הברכים ועל השוקים. כי בהיות השחין שם קשה לסור:

אשר לא תוכל להרפא. בעבור היותם מחוץ לגוף:

ועבדת שם. ולא יועיל לך רק תהיה לשמה כל רואיך ישומו:

למשל. באוזן:

ולשנינה. בפה מגזר' ושננתם:

ינהגך ה'. בעונך וקודם זה יבא עליך שנת רעב ואתה עודך בארצך:

יחסלנו. יכריתנו והוא מן חסיל מין ממיני הארבה:

תטע. תיגע בנטיע' ובעבוד':

ולא תשת'. בשעת הבציר:

ולא תאגר. תקבץ והוא פעל כמו אגרה בקציר:

לא תסוך. כמשפט וסוך לא סכתי. וזה הפך ושמן על ראשך:

כי ישל. מבנין נפעל:

יירש. מהכבד הדגוש והטעם כמו להוריש גוים:

צלצל. מלה מרובע' אין לו ריע ופירושו כפי מקומו:

מעלה מעלה. פעמים שאין למעלה ממנו או תמיד וכן מטה מטה הטעם מאד מאד:

הוא יהיה לראש. כטעם ועבד לוה לאיש מלוה:

לאות. מהשם שתזכור כי מרדת בו ולא בך לבדך כי גם בזרעך כטעם אבותינו חטאו ואינם וכבר פירשתיו:

מרב כל. אשר תתאוה או כל צורך:

ידאה. יעוף וכן וידא על כנפי רוח:

ואכלת פרי בטנך. במצור:

יציק לך. כל אחד מאויבך או הוא כן בעבור היותו בסוף:

אשר יותיר. האויב או יותירם בהחבא וכל זה בעבור המצור:

בכל שעריך. בכל מקום:

ובשליתה. הוא מקום הולד בשבתו בבטן אמו:

מבין רגליה. כנוי כמו ולא עשה את רגליו:

מכתך. לשון יחיד עם רבים מורכבת וכן ועדותי זו אלמדם:

טעם והפלא. להיות דבר מופלא שלא נראה ולא נשמע כמוהו:

ונאמנים. שלא יסורו:

יעלם ה'. מגזרת העלה ואם הוא חטוף וי״א כמו יביאם לשון ארמי:

וטעם כאשר שש. שלא תחשוב כי יזיק לשם או יתאבל כטעם אם צדקת מה תתן לו:

ונסחתם. מבנין נפעל והוא חסר נו״ן. מגזרת יסח ה':

תלואים. באל״ף תחת ה״ח השורש:

והתמכרתם. אינו כמו ונמכרתם רק פירושו אתם תבקשו למכור עצמכם אנשים ונשים ואין קונה והנה זאת הברית במצות השם בערבות מואב: