אבן עזרא על דברים פרק כז

ויצו משה. בצווי השם:

וזקני ישראל. אמר כן להקל וכן רבים וכבר הזכרתים:

שמור את כל המצוה. ומה היא והקמות לך אבנים גדולו' להכיל התורה ויאמר הגאון ז״ל כי כתוב עליהם מספר המצות כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות ויפה אמר:

וטעם בשיד. שיעמדו:

למען. כי השם יעזרך אם החלות לשמור מצותיו וזאת המצוה הראשונה לביאתם לבנות להם מזבח חדש להודות לשם שהחלו להיותם בארץ:

באר היטב. הכתיבה:

וידבר משה והכהנים הלוי. כאשר כתוב וזקני ישראל והעיקר משה:

הסכת. פירושו לפי מקומו כי אין ריע לו:

היום הזה נהיית לעם. שיכרות עמך ברית:

ושמעת. היום בקולו:

ועשית את מצותיו. לעתיד:

וטעם הכהנים הלוים. כי הם האומרים ארור האיש. על הברכה בני הגבירות ועל הקללה בני השפחות ואם יחסרו שנים ובני לאה רבים ונלקחו הגדול והקטן:

וענו. כמו וענית ואמרת וחז״ל אמרו כי טעם לברך ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וכן הכל ועל דרך הפשט הברכה היא ברוך אתה בעיר והקללה הפך זה. והעד בספר יהושע:

וטעם להזכיר אלה י״א עבירות בעבור שיוכל לעשותם בסתר והעד ושם בסתר כי אם יעשה בגלוי יומת וכן מכה רעהו בסתר והחל מהעיקר שהוא בינו ובין בוראו ואחר כן בינו ובין אבותיו כי מי ידע אם יקלה אותם:

מקלה. לשון קלון פועל יוצא:

מסיג גבול רעהו. כי הוא דבר נסתר ומשגה עור ג״כ לא יוכל לפרסם מי שהשגהו:

מטה משפט גר יתום. כי אין להם עוזר והנה גם הוא בסתר והזכיר הגר גם היתום והאלמנה כי אם יטה הדיין משפט אחרים יערערו עליו ויפרסמוהו והגר והיתום והאלמנה אין להם כח. ושוכב עם אשת אב ואחות וחותנת אינו נחשד להתייחד עמה על כן הוא דבר נסתר ואין כן שאר העבירות:

עם כל בהמה. זכר או נקבה כי אין לה פה שתצעק ותערער כמו הזכור על כן לא הזכירו:

לוקח שוחד. לפי דעת רבים שהוא הדיין ולפי דעתי שהוא עד שקר:

אשר לא יקים. י״א על כל התורה וי״א על אלה הנזכרים ולא אמרו כלום בעבור שכתוב לעשות אותם והנכון בעיני כי קלל על מצות לא תעשה הנזכרים וקלל מי שלא ישמור גם בסתר מצות עשה על כן אמר לעשות אותם: