מחשבון הפרשת חלה – בברכה, בלי ברכה או בכלל לא

מצוות הפרשת חלה

מי שלש עיסה מאחד מחמשת מיני דגן מפריש ממנה חלק ונותן אותו לכהן. בזמן הזה, כשאין אנו טהורים, אין נותנים את החלה לכהן אלא מפרישים חתיכה קטנה ושורפים אותה או עוטפים ומשליכים. המצווה חלה רק כאשר בעיסה יש כמות מסוימת של קמח – "שיעור חלה".

מהו השיעור

שיעור חלה הוא נפח של "עשירית האיפה", שהוא 43.2 ביצים. כיוון שיש מחלוקת כמה הוא נפח ביצה, יש מחלוקת גם בשיעור חלה. כדי לפשט את הדבר נוהגים לתרגם את הנפח למשקל קמח. כפי שמקובל לצטט: מכ־1.2 ק״ג קמח מפרישים בלי ברכה, ומכ־1.666 ק״ג מפרישים בברכה. לשיטת החזון איש מברכים רק מכ־2.25 ק״ג, ובין 1.2 ל־2.25 ק״ג מפרישים בלי ברכה. המספרים לבדיקה.

כשהקמח נמדד בכוסות, הכלי ממיר אותו למשקל לפי משקל כוס שאפשר לשנות. כוס קמח יכולה לשקול יותר או פחות, לפי סוג הקמח ולפי אם הוא מנופה או דחוס, ולכן כשהכמות קרובה לגבול – עדיף לשקול במשקל מטבח.

כמה הערות

• המצווה חלה על עיסה מחיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.
• שתי עיסות קטנות שכל אחת מהן פחותה מהשיעור עשויות להצטרף, למשל כשהן נוגעות זו בזו או כשהן מונחות יחד בכלי אחד אחרי האפייה. בזה יש פרטי דינים – שאלו רב.
• ההפרשה נעשית בדרך כלל אחרי הלישה, לפני האפייה.

לשיעורים נוספים בשתי השיטות ראו את מחשבון השיעורים ההלכתיים.

איך מפרישים בפועל, מה הברכה ומה עושים אם שכחו – במדריך הפרשת חלה – מתי ואיך, חלק מהמדריך לכשרות בבית.

מקורות (לבדיקה)

שולחן ערוך יורה דעה, הלכות חלה (סימנים שכב–של).