רמב״ם – משנה תורה

״משנה תורה״ הוא החיבור ההלכתי הגדול של הרמב״ם – רבי משה בן מימון, מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, שנולד בקורדובה שבספרד וחי את רוב ימיו במצרים. בחיבור הזה כינס הרמב״ם את כל ההלכות שבתורה שבעל פה, מן המשנה, התלמוד הבבלי והירושלמי, התוספתא, המדרשים ופסקי הגאונים, וסידר אותן לפי נושאים, בלשון עברית צחה וקצרה, בלי משא ומתן ובלי ציון מחלוקות. כך, כתב הרמב״ם בהקדמתו, יוכל אדם ללמוד תחילה את התורה שבכתב ואחר כך את החיבור הזה, וידע ממנו את התורה שבעל פה כולה.

החיבור נקרא גם ״היד החזקה״, מפני שהוא מחולק לארבעה עשר ספרים – י״ד בגימטריה. הוא מקיף את כל תחומי התורה: יסודות האמונה, המידות ולימוד התורה; התפילה, השבת והמועדים; הנישואין והמאכלות האסורים; המצוות התלויות בארץ; בית המקדש, הקרבנות והטהרה; דיני הממונות והנזיקין; ובתי הדין, המלך והמשיח. הרמב״ם כלל בו גם את ההלכות שאינן נוהגות בזמן הזה, מתוך אמונה שהן עתידות לחזור. כל ספר מחולק ל״הלכות״, כל הלכות – לפרקים, וכל פרק – להלכות ממוספרות.

כבר בימי הרמב״ם התפשט החיבור בכל תפוצות ישראל, ועליו נכתבו מאות פירושים. הראשון שבהם הוא ״השגות הראב״ד״, הערותיו של רבי אברהם בן דוד מפושקירא, בן דורו של הרמב״ם, שחלק עליו במקומות רבים. אחריו באו ״מגיד משנה״, ״כסף משנה״ של רבי יוסף קארו – מחבר השולחן ערוך – ו״לחם משנה״, המראים את מקורות הרמב״ם ומיישבים את דבריו. לפסקי הרמב״ם משקל מכריע בהלכה: השולחן ערוך מבוסס במידה רבה עליהם, ורבים מיהודי תימן נוהגים על פיהם עד היום.

כאן אפשר ללמוד את משנה תורה כולו, פרק אחר פרק, בנוסח מנוקד. בכל פרק מובאות ההלכות ממוספרות; השגות הראב״ד מופיעות מתחת להלכה באות קטנה, ושאר המפרשים – בלחיצה. בתחתית כל פרק יש מעבר לפרק הבא, גם מהלכות להלכות ומספר לספר, כך שאפשר לעבור על כל החיבור ברצף. מי שלומד ברמב״ם היומי – בשלושה פרקים ליום או בפרק אחד ליום – ימצא שם בכל יום קישור ישר לפרקים של אותו היום. אפשר גם להתחיל מן ההתחלה: הלכות יסודי התורה פרק א.