רחל אמנו היא אשתו האהובה של יעקב ואם יוסף ובנימין. היא נפטרה בלידת בנימין ונקברה ״בדרך אפרת הוא בית לחם״, ותפילתה על בניה בגלות נזכרת בנבואת ירמיהו.
אנציקלופדיה תנ״כית
ערכים
דמויות התנ״ך, שבטי ישראל, בית המקדש וכליו והמקומות הקדושים – ערכים קצרים ומקוריים, על פי הפסוקים ודברי חז״ל, עם קישור לכל פסוק.
- ערכים
- 36
אבות ואמהות
אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה – ראשית האומה.
אברהם אבינו הוא הראשון לאבות האומה. הוא יצא מארצו ומבית אביו בציווי ה׳, הלך לארץ כנען, הכיר בבורא העולם ולימד את דרכו – ״לעשות צדקה ומשפט״.
יעקב אבינו, בנם של יצחק ורבקה, הוא השלישי לאבות. שמו שונה לישראל, ושנים עשר בניו הם שבטי ישראל – ולכן העם כולו נקרא על שמו.
שרה אמנו היא אשת אברהם ואם יצחק, הראשונה לאמהות. היא הלכה עם אברהם לארץ כנען, זכתה לבן בזקנתה, וחז״ל מונים אותה עם שבע הנביאות.
לאה אמנו, אשתו הראשונה של יעקב, היא אם שישה משבטי ישראל – ובהם יהודה, שממנו יצאה המלוכה, ולוי, שממנו יצאה הכהונה. היא הראשונה שהודתה לה׳ בפה מלא.
יצחק אבינו, בנם של אברהם ושרה, הוא השני לאבות. הוא נעקד על גבי המזבח, חי כל חייו בארץ ישראל ומסר את ברכת אברהם ליעקב.
רבקה אמנו היא אשת יצחק ואם יעקב ועשו. התורה מציגה אותה כאישה של חסד ושל הכרעה, שבחרה ללכת לארץ כנען והבטיחה שהברכה תעבור ליעקב.
נשים בתנ״ך
נביאות, מלכה ואם המלוכה – נשים שהכריעו את גורל העם.
אסתר המלכה, היא הדסה, הייתה יתומה שגדלה בבית מרדכי בשושן ונלקחה לבית אחשוורוש. במסירות נפש נכנסה אל המלך והצילה את היהודים מגזרת המן – ומכאן חג הפורים ומגילת אסתר.
דבורה הנביאה שפטה את ישראל בימי השופטים, הנהיגה את המלחמה בסיסרא יחד עם ברק בן אבינועם, ושרה את ״שירת דבורה״ – מן השירות העתיקות והגדולות בתנ״ך.
מרים הנביאה, אחות משה ואהרן, שמרה על משה התינוק ביאור, הובילה את הנשים בשירה אחרי קריעת ים סוף, והנביא מיכה מונה אותה עם משה ואהרן כמי שנשלחו להנהיג את העם.
רות המואבייה דבקה בנעמי חמותה, באה עמה לבית לחם והצטרפה לעם ישראל. מנישואיה לבועז יצא עובד, סבו של דוד המלך – ולכן קוראים את מגילת רות בחג השבועות.
חנה, אשת אלקנה, התפללה בשילה על בן, נדרה אותו לה׳ וזכתה ללדת את שמואל הנביא. חז״ל למדו מתפילתה הלכות רבות בתפילה.
נביאים
ממשה רבנו ועד נביאי הגלות – שליחי דבר ה׳ אל העם.
דניאל, מבני יהודה שגלו לבבל, שירת בחצרות מלכי בבל ופרס, שמר על דתו גם במחיר סכנת חיים, ופתר חלומות. ספרו נמנה בין הכתובים.
יהושע בן נון, משבט אפרים, היה משרתו ותלמידו של משה, ואחרי מותו הנהיג את ישראל בכיבוש הארץ ובחלוקתה לשבטים. ״חזק ואמץ״ – הציווי שקיבל – נעשה לסיסמת דורות.
אליהו הנביא, איש התשבי, נלחם בעבודת הבעל בימי אחאב, הוריד אש מן השמים בהר הכרמל ועלה בסערה השמימה. הנביא מלאכי אומר שהוא עתיד לבוא לפני ״יום ה׳ הגדול והנורא״.
יונה בן אמיתי נשלח לקרוא על העיר נינוה, ברח מפני ה׳ בספינה לתרשיש, נבלע בבטן הדג ויצא ממנה. ספרו, שנקרא במנחה של יום הכיפורים, הוא ספר על תשובה ועל רחמים.
משה רבנו הוציא את ישראל ממצרים, קיבל את התורה בהר סיני והנהיג את העם ארבעים שנה במדבר. התורה מעידה עליו ״ולא קם נביא עוד בישראל כמשה״.
שמואל הנביא, בנה של חנה, היה האחרון לשופטים והראשון לנביאי המלוכה. הוא משח את שאול ואת דוד למלכים, וכל ישראל ידעו ״כי נאמן שמואל לנביא לה׳״.
ישעיהו בן אמוץ ניבא בירושלים בימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה. נבואותיו על קדושת ה׳, על הצדק ועל אחרית הימים – ״וכתתו חרבותם לאתים״ – הן מן המפורסמות שבתנ״ך.
יחזקאל בן בוזי הכהן ניבא בגולת בבל, על נהר כבר. נבואותיו כוללות את מראה המרכבה, את חזון העצמות היבשות ואת תיאור בית המקדש העתידי.
ירמיהו בן חלקיהו, מן הכהנים שבענתות, ניבא כארבעים שנה עד חורבן בית ראשון. הוא הזהיר מפני החורבן, ראה אותו בעיניו, ובישר גם על השיבה – ״ושבו בנים לגבולם״.
מלכים ושופטים
המלכים והשופטים שהנהיגו את ישראל בארצו.
דוד המלך, בן ישי מבית לחם, הוא מייסד מלכות בית דוד. הוא איחד את שבטי ישראל, כבש את ירושלים והפך אותה לבירה, והמסורת קושרת לו את ספר תהילים – ״נעים זמירות ישראל״.
שלמה המלך, בנם של דוד ובת שבע, מלך על ישראל ארבעים שנה, בנה את בית המקדש הראשון בירושלים, ונודע כחכם באדם. המסורת מייחסת לו את משלי, שיר השירים וקהלת.
שמשון, משבט דן, היה נזיר מבטן אמו ושופט בישראל עשרים שנה. כוחו העצום שימש אותו במאבק בפלשתים, וסיפורו מסתיים בתפילה ״זכרני נא וחזקני נא אך הפעם״.
שבטים
בני יעקב ושבטי ישראל, נחלותיהם וברכותיהם.
שנים עשר שבטי ישראל הם צאצאי שנים עשר בני יעקב. כל שבט קיבל ברכה משלו, דגל ונחלה בארץ, ועל שמותיהם נחקקו אבני החושן של הכהן הגדול.
יוסף, בכורה של רחל, נמכר בידי אחיו לעבד והגיע להיות משנה למלך מצרים. חז״ל קוראים לו ״יוסף הצדיק״, והוא אבי שני שבטים – אפרים ומנשה.
מקומות קדושים
בית המקדש, הכותל, קברי האבות והמלכים והר סיני.
מערת המכפלה בחברון היא מקום קבורתם של האבות והאמהות – אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. אברהם קנה אותה מעפרון החתי, והיא מן המקומות הקדושים ביותר לעם ישראל.
בית המקדש בירושלים היה מרכז עבודת ה׳ של עם ישראל. הבית הראשון נבנה בידי שלמה המלך, והבית השני בימי שיבת ציון; שניהם חרבו, ועל חורבנם מתאבלים בתשעה באב ומתפללים לבניין הבית השלישי.
קבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים הוא מקום תפילה מוכר ונפקד. המקרא אומר שדוד נקבר ״בעיר דוד״, ולכן חוקרים רבים מטילים ספק בזיהוי המקום – אך הוא מקודש במסורת מאות שנים.
הכותל המערבי הוא חלק מן החומה שהקיפה את הר הבית בימי הבית השני. בהיותו השריד הקרוב ביותר למקום המקדש, הוא מקום התפילה המרכזי של עם ישראל זה מאות שנים.
הר סיני, הנקרא גם חורב והר האלהים, הוא ההר שעליו נתן ה׳ את התורה לעם ישראל. משה עלה עליו ארבעים יום והוריד את לוחות הברית. מיקומו המדויק אינו ידוע.
כלי המקדש וסמלים
המשכן וכליו, לוחות הברית, המנורה ומגן דוד.
מגן דוד – משושה של שני משולשים משולבים – הפך בעת החדשה לסמל המוכר ביותר של העם היהודי ומופיע בדגל ישראל. הכינוי ״מגן דוד״ קדום, אך הצורה עצמה התקבלה כסמל יהודי כללי רק במאות האחרונות.
המנורה הייתה עשויה מכיכר זהב טהור, מקשה אחת, עם שבעה קנים, ועמדה בקודש. הכהן היה מדליק את נרותיה בכל ערב. היא סמל יהודי עתיק, ומופיעה היום בסמל מדינת ישראל.
לוחות הברית הם שני לוחות האבן שעליהם נכתבו עשרת הדברות ״באצבע אלהים״. הלוחות הראשונים נשברו בחטא העגל, ומשה הוריד לוחות שניים, שהונחו בארון הברית.
ארון הברית היה ארון עצי שיטים מצופה זהב, ובו לוחות הברית. הוא עמד בקודש הקודשים, ומעליו הכפורת והכרובים, ״ונועדתי לך שם״. בימי בית שני כבר לא היה במקדש.
המשכן היה בית מקדש נייד שבנו בני ישראל במדבר לפי ציווי ה׳ – ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. הוא ליווה את העם עד שהוקם בשילה, ושימש עד בניין בית המקדש.
גדולי ישראל – מימי התנאים ועד דורנו ←
שאלות נפוצות
על מה מבוססים הערכים?
כל ערך נשען על הפסוקים עצמם – הם מובאים מתוך נוסח התנ״ך שבאתר עם קישור לפרק – ועל דברי חז״ל, שמובאים תמיד בשם מקורם. עובדות היסטוריות מובאות רק כשהן מבוססות, ובזהירות.
מה ההבדל בין ״ערכים״ ל״גדולי ישראל״?
ב״ערכים״ מופיעות דמויות התנ״ך, השבטים, המקדש והמקומות הקדושים. ב״גדולי ישראל״ מופיעים חכמים וצדיקים מימי התנאים ועד הדורות האחרונים.
איך אפשר ללמוד את הפרקים עצמם?
ליד כל פסוק בערך יש קישור לפסוק או לפרק במדור התורה והתנ״ך באתר, ושם אפשר לקרוא את הפרק כולו עם פירושים.