לוח המולדות ושבתות מברכים

חשבון המולד

לוח השנה העברי מבוסס על חשבון קבוע של מהלך הלבנה. משך החודש הממוצע הוא 29 ימים, 12 שעות ו־793 חלקים (חלק הוא 1/1080 של שעה). מתחילת החשבון ועד היום מוסיפים את המשך הזה לכל חודש, וכך מתקבל המולד של כל חודש. המולד אינו בדיוק הרגע האסטרונומי של מולד הירח, אלא ממוצע קבוע שעליו בנוי הלוח.

ההכרזה בבית הכנסת

בשבת שלפני ראש חודש – "שבת מברכים" – החזן מכריז על המולד ביום, בשעה, בדקות ובחלקים, ואחר כך מברכים את החודש ומכריזים באיזה יום או ימים יחול ראש החודש. השעה המוכרזת היא לפי שעון ירושלים הממוצע, ולכן הכלי מציג לצידה את השעה בשעון ישראל, כולל שעון קיץ.

ראש חודש של יום או יומיים

כשלחודש הקודם יש 30 ימים, ראש החודש נמשך יומיים: היום ה־30 של החודש הקודם והיום הראשון של החודש החדש. כשלחודש הקודם יש 29 ימים, ראש החודש הוא יום אחד. הכלי מראה את שני הימים כשיש כאלה. לזמני קידוש לבנה לכל חודש ראו את מחשבון קידוש לבנה.

איך משתמשים בלוח

בחרו שנה עברית, והטבלה תציג את כל חודשי השנה לפי הסדר מתשרי ועד אלול – בשנה מעוברת גם אדר א׳ ואדר ב׳. בכל שורה מופיעים המולד בנוסח ההכרזה (יום, שעה, דקות וחלקים), השעה המקבילה בשעון ישראל, ימי ראש החודש עם התאריך הלועזי, ותאריך שבת מברכים. הלוח שימושי לחזנים ולגבאים שמכינים את ההכרזה, ולכל מי שרוצה לתכנן מראש את קידוש הלבנה.

מקורות (לבדיקה)

רמב״ם הלכות קידוש החודש, פרק ו.

על ברכת החודש בבית הכנסת ועל מה שמוסיפים בראש חודש ראו ברכת החודש ושבת מברכים וראש חודש – מה מוסיפים בתפילה.