מדריך השבת – הלכות שבת ומנהגיה מכניסת השבת ועד ההבדלה

זכור ושמור – שני הצדדים של השבת

בעשרת הדיברות נאמר פעם ״זכור את יום השבת לקדשו״ ופעם ״שמור את יום השבת לקדשו״, וחכמים אמרו ש״זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו״. ״שמור״ הוא הצד של ההימנעות: לא עושים מלאכה, לא מטלטלים מוקצה ולא מוציאים מרשות לרשות. ״זכור״ הוא הצד המעשי: מקדשים את השבת על כוס יין, מדליקים נרות, אוכלים סעודות, מתפללים ולומדים.

שני הצדדים קשורים זה בזה. השבת אינה רק רשימה של איסורים, וגם לא רק ארוחה משפחתית חגיגית. היא יום שבו מפסיקים לשנות את העולם ומתפנים לבית, למשפחה, לתורה ולקב״ה. בתורה השבת נקראת ״אות״ – סימן לבריאת העולם ולברית בין הקב״ה לעם ישראל – ובקידוש מזכירים גם את יציאת מצרים.

מתי נכנסת השבת ומתי היא יוצאת

השבת נכנסת בשקיעת החמה של יום שישי, אבל נוהגים להדליק נרות ולקבל את השבת כמה דקות לפני השקיעה. המנהג הנפוץ ברוב הארץ הוא 20 דקות לפני השקיעה, בחיפה ובפתח תקווה 30 דקות, ובירושלים 40 דקות; בחוץ לארץ מקובל 18 דקות. ההוספה הזאת נקראת ״תוספת שבת״ – מוסיפים מן החול על הקודש.

השבת יוצאת בצאת הכוכבים במוצאי שבת. יש קהילות שמחכות זמן ארוך יותר, לפי שיטת רבנו תם – כ־72 דקות אחרי השקיעה. את הזמנים המדויקים לכל עיר תמצאו בעמוד זמני כניסת ויציאת השבת, למשל בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע, ולזמנים של כל תאריך – בכלי זמני היום.

מהלך השבת מיום שישי ועד מוצאי שבת

השבת מתחילה עוד לפני שהיא נכנסת. ביום שישי מכינים את הבית והאוכל, טועמים מהתבשילים, מתרחצים ולובשים בגדי שבת – כל זה מוסבר במאמר הכנות לשבת ביום שישי. סמוך לשקיעה מדליקים נרות, ומכאן השבת מתנהלת לפי סדר קבוע:

סעודות השבת, הנרות והקידוש

את השבת פותחים בהדלקת נרות, שהיא מצווה מיוחדת של עקרת הבית, ומי ששכחה – יש מנהגים ודינים שמוסברים במאמר שכחה להדליק נרות שבת. אחרי התפילה בליל שבת עושים קידוש על כוס יין, ובבוקר – קידוש של יום, שנקרא גם ״קידושא רבה״.

בשבת אוכלים שלוש סעודות, ובכל אחת מהן בוצעים על שתי חלות שלמות – לחם משנה, זכר למן שירד במדבר כפול ביום שישי. לסעודה השלישית יש דינים משלה – מתי אוכלים אותה, מה אוכלים בה ומה קורה כשהיא נמשכת אחרי השקיעה.

מה אסור בשבת: מלאכות, מוקצה וטלטול

האיסור המרכזי בשבת הוא עשיית מלאכה. המלאכות אינן נמדדות לפי המאמץ, אלא לפי ל״ט אבות המלאכה – הפעולות שנעשו בבניית המשכן. מכל אב נגזרות תולדות, ולצידן חכמים הוסיפו גזרות ״שבות״ כדי לשמור על אופי היום. רשימה מלאה עם הסבר קצר לכל מלאכה – במאמר ל״ט מלאכות שבת.

חכמים אסרו גם לטלטל חפצים מסוימים שאינם מיועדים לשימוש בשבת – זה מוקצה. ומחוץ לבית יש גם איסור הוצאה: אסור להעביר חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים, ולכן ערים ויישובים מקימים עירוב שמאפשר לטלטל בתוכם.

כלל חשוב אחד קודם לכל אלה: פיקוח נפש דוחה שבת. כשיש חשש לסכנת חיים, פועלים מיד – מתקשרים לעזרה, נוסעים ומטפלים – ואין מתעכבים בשאלות.

הבית בשבת: חשמל, אוכל חם ומכשירים

רוב השאלות המעשיות של בית שומר שבת נוגעות למכשירים: איך משאירים אוכל חם על פלטה, איך מכינים מיחם ומים חמים, איך מכוונים שעון שבת, מה עושה ״מצב שבת״ במקרר, איך משתמשים במזגן ותנור ומה עם מעלית שבת. כל אלה מוסברים בפירוט במדריך שבת בבית, ולכן לא נחזור עליהם כאן.

עונג, לימוד ומשפחה

הנביא ישעיהו קורא לשבת ״עונג״. עונג שבת כולל אוכל טוב, מנוחה ושינה, זמירות ושיחה משפחתית, אבל גם הימנעות מדיבורי חול ומעיסוק בעסקים. על כך – במאמר עונג שבת.

השבת היא גם יום של לימוד תורה. בכל שבוע נוהגים לקרוא את פרשת השבוע שניים מקרא ואחד תרגום, ובבית עם ילדים השבת היא הזדמנות לחינוך דרך חוויה – סיפור, שאלה על הפרשה, ברכת הילדים ושירה. רעיונות ודינים בסיסיים – במאמר שבת עם ילדים. את פרשת השבוע עצמה אפשר ללמוד בעמוד הפרשה.

היציאה מהשבת

במוצאי שבת מוסיפים בתפילת ערבית ״אתה חוננתנו״, ואחר כך עושים הבדלה על כוס יין, בשמים ונר. עד ההבדלה לא אוכלים ולא עושים מלאכה. מי שלא הבדיל במוצאי שבת – יש לו עוד זמן, ובמאמר שכחתי לעשות הבדלה מוסבר עד מתי ואיך.

למי שמתחיל לשמור שבת

מי שמתחיל להתקרב לשבת לא צריך ללמוד הכול בבת אחת. רבים מתחילים מהדברים שבונים את האווירה – נרות, קידוש וסעודה משפחתית בליל שבת – ומוסיפים בהדרגה את שמירת המלאכות, בעיקר אלה שנוגעות לחשמל, לבישול ולכתיבה. תכנון מראש ביום שישי פותר את רוב השאלות: כשהאוכל חם על הפלטה, האור מכוון בשעון השבת והטלפון מונח בצד, השבת נעשית פשוטה יותר.

כדאי גם למצוא רב או קהילה שאפשר לשאול אותם. בהלכות שבת יש הרבה פרטים, ושאלה קטנה שנשאלה בזמן חוסכת התלבטויות רבות.

איך להשתמש במדריך

כל מאמר במדריך עונה על שאלה אחת: הוא פותח בתשובה קצרה, ממשיך בפרטים ובצעדים מעשיים, מונה טעויות נפוצות ומסתיים בשאלות ותשובות. ההלכות מובאות לפי העקרונות המקובלים, ובמקום שיש הבדל בין מנהג אשכנז למנהג הספרדים – שני המנהגים מוצגים. המדריך אינו מחליף רב: הוא נועד להכיר את התמונה הכללית ולשאול את השאלות הנכונות.