דברים כח, כג

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת. קללות הללו משה מפי עצמו אמרן, ושבהר סיני מפי הקדוש ברוך הוא אמרן כמשמען, ושם נאמר (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי, (ויקרא כו, כא) ואם תלכו עמי קרי, וכן הוא אומר (פסוק טו) בקול ה' אלהיך (פסוק כא) ידבק ה' בך, (פסוק כב) יככה ה' הקל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד. וגם כן בקללה זו הקל, שבראשונות הוא אומר (ויקרא כו, יט) את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה, שלא יהיו השמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע, ומתוך כך יהא חורב בעולם והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיע, והיא מרקבת פירותיה, וכאן הוא אומר שמיך נחשת וארצך ברזל, שיהיו שמים מזיעין אף על פי שלא יריקו מטר, מכל מקום לא יהיה חורב של אבדן בעולם, והארץ לא תהא מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע, ואין הפרות מרקיבין. ומכל מקום קללה היא, בין שהיא כנחשת בין שהיא כברזל, לא תוציא פרות, וכן השמים לא יריקו מטר:

וִיהוֹן שְׁמַיָךְ דִי עִלָוֵי רֵישָׁךְ חֲסִינִין כִּנְחָשָׁא מִלְאֲחָתָא מִטְרָא וְאַרְעָא דִי תְחוֹתָךְ תַּקִיפָא כְפַרְזְלָא מִלְמֶעְבַּד פֵּרִין

וִיהוֹן שְׁמַיָא דְעִילַוֵיכוֹן הֵי כִּנְחָשָׁא דִמְזִיעַ וְלָא מְסַפְּקִין לְכוֹן טַלִין וּמִטְרִין וְאַרְעָא דִתְחוֹתְכוֹן הֵי כְּפַרְזְלָא דְלָא מַזִיעַ דְלָא מַרְטִיבָא אִילָנֵי וְאַסְפַּרְמְקֵי וּמְגָדֵי וְיַרְקֵי

נחשת. כנחשת וכן ברזל:

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת - שלא ירד מטר מן השמים. אלא -

יתן מטר ארצך אבק ועפר - הרוח במקום שרגיל להמטיר מטר ימטיר לך מן השמים אבק ועפר, כלומר: מגבהי ההרים שהן יבשים מאין מטר, ירד אבק ועפר שינקרו עיניכם. ומתוך כך - יתנך ה' נגף - שלא תוכל לראות ותברוח מפני אויביך.

נחשת כנחושת וכן ברזל. ובת״כ למפרע ליתן את האמור של זה בזה.

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל ידוע שהשמים על ראשנו והארץ תחתינו אלא הכוונה שבארצות הגוים יהיה מטר והאדמה תתן יבולה אבל אותו חלקי השמים שהוא על ראשינו נחשת והארץ אשר תחתינו ברזל:

והיו שמיך וגו׳. סיבה לרעב חזק במקומות אחרים:

אשר על ראשך. פי׳ רק באותו מקום שהעונש מגיע לזה והוא ניכר שע״פ השגחה פרטית הוא כן:

ע ה"פ משה ביקש מהקב"ה שיתן לו רשות לקללם הכי ונתן לו הקב"ה רשות וא"כ הכל א"ש הוא דאמרינן אפי' אות אחת לא חידש מעצמו ר"ל בלי רשות הקב"ה והא דפירש מפי עצמו אמרן רצ"ל שהוא היה מבקש מהקב"ה והתו' כתבו פרק בני העיר משה מפי עצמו אמרן וברוח הקודש ע' שם:

פ ואם משה אמרן לא שייך למימר תשמעו לי וגומ':

צ רצונו בזה שלא תקשי הרי הוא רוצה לקללם ומאי קללה בזה והיו שמיך אשר על ראשך נחשת: