מדריך התפילה – כל מה שצריך לדעת על התפילה היומית

מה זו תפילה, ולמה דווקא שלוש פעמים ביום

חכמים למדו מהפסוק "ולעבדו בכל לבבכם" שיש עבודה שבלב – וזו התפילה. בתחילה כל אחד התפלל בלשונו ובזמנו, ואנשי כנסת הגדולה, בתחילת ימי הבית השני, קבעו נוסח קבוע של ברכות, כדי שכל אדם יוכל לעמוד לפני הקב״ה במילים מדויקות וראויות.

שלוש התפילות קשורות לאבות – אברהם תיקן שחרית, יצחק מנחה ויעקב ערבית – וגם לקרבנות שהוקרבו בבית המקדש: קרבן התמיד של הבוקר ושל בין הערביים. מכאן גם תפילת מוסף, כנגד הקרבן הנוסף של שבת, חג וראש חודש. התפילה היא אפוא גם שיחה אישית וגם עבודה קבועה, יום אחר יום.

המבנה של יום תפילה

השחרית היא התפילה הארוכה ביום: היא פותחת בברכות השחר, ממשיכה בפסוקי דזמרה – מזמורי שבח מתהילים – ומגיעה לקריאת שמע עם ברכותיה ולשמונה עשרה. אחריה, בימים הרגילים, אומרים תחנון, ובימי שני וחמישי קוראים בתורה. המנחה קצרה: מזמור אשרי, שמונה עשרה ותחנון. הערבית כוללת קריאת שמע וברכותיה ושמונה עשרה.

את הפירוט המלא, כולל ההבדלים בין ימי חול לשבת, תמצאו במאמר סדר התפילות ביום.

זמני התפילה

לכל תפילה יש זמן. שחרית מתפללים מהנץ החמה (ובדיעבד מעלות השחר) עד סוף שעה רביעית ביום; מנחה – מחצי שעה אחרי חצות היום עד השקיעה; וערבית – מצאת הכוכבים, ולכתחילה עד חצות הלילה. גם לקריאת שמע של שחרית יש זמן מוקדם יותר – עד סוף שעה שלישית. השעות האלה הן שעות זמניות, שמשתנות לפי עונות השנה, ולכן כדאי להיעזר בכלי זמני היום או בזמני השבת לפי עיר.

מה עושים כשמאחרים, ומה זו תפילת תשלומין – במאמר עד מתי אפשר להתפלל.

מניין, יחיד ונוסח

תפילה במניין – עשרה גברים מגיל מצוות – היא הדרך המובחרת. רק במניין אומרים קדיש, ברכו, קדושה, חזרת הש״ץ וקריאת התורה. מי שאינו יכול להגיע מתפלל ביחידות, ונוהגים שיתפלל באותה שעה שהציבור מתפלל. מה מדלגים ביחידות ואיך משלימים – במאמר תפילה במניין.

בתפילה יש כמה נוסחים עיקריים: נוסח אשכנז, נוסח ספרד (של החסידים) ונוסח עדות המזרח, ולצידם נוסח תימן ואחרים. ההבדלים הם בעיקר בסדר ובמילים, והעיקרון המקובל הוא להתפלל בנוסח של בית האב. ההבדלים העיקריים מוסברים במאמר נוסח אשכנז, ספרד ועדות המזרח.

ימים מיוחדים בתפילה

התפילה משתנה עם לוח השנה. בראש חודש ובחול המועד מוסיפים יעלה ויבוא, ובחורף מבקשים גשם – "ותן טל ומטר". מי ששכח אחת מהתוספות האלה צריך לדעת מתי חוזרים ומתי לא – וזה מוסבר במאמר שכחתי יעלה ויבוא או טל ומטר. את מועד תחילת שאלת הגשמים בכל שנה מחשב כלי טל ומטר.

בימי שמחה אין אומרים תחנון, בחגים ובראש חודש אומרים הלל – שלם או בדילוג – ובשבת, בחג, בראש חודש ובתעניות קוראים בתורה בסדר עליות קבוע. לוח המועדים כולו נמצא בעמוד חגים ומועדים.

תפילות וברכות לאורך היום

התפילה אינה רק בבית הכנסת. אחרי ארוחה עם לחם מברכים ברכת המזון, ועל מאכלים אחרים מברכים ברכות ראשונות ואחרונות – לפי המדריך מה מברכים. מי שיוצא לנסיעה בין עירונית אומר תפילת הדרך, שהנוסח שלה מובא במלואו במדריך. ועם הקימה בבוקר, עוד לפני הכול, אומרים מודה אני.

תפילה בעיתות צער

ברגעים קשים התפילה מקבלת משקל מיוחד. על חולה מתפללים בתוך שמונה עשרה, בברכת רפאנו, אומרים "מי שברך" בשעת קריאת התורה ותהילים – כמוסבר במאמר תפילה על חולה. התפילה באה לצד הטיפול הרפואי, ולא במקומו.

בבית האבל מתפללים במניין כדי שהאבלים יוכלו לומר קדיש, ויש כמה שינויים בסדר – למשל, אין אומרים תחנון. הפרטים במאמר תפילה בבית האבל, ואת כל מנהגי האבלות תמצאו במדריך האבלות.

נשים ותפילה

גם נשים חייבות בתפילה – כך נאמר במשנה – אבל היקף החיוב שונה מזה של גברים, והמנהגים בעניין שונים. רבות נוהגות להתפלל שחרית ומנחה, אחרות תפילה אחת ביום, ויש פרטים שבהם נשים פטורות, כמו מצוות שהזמן גרמן. הדעות המקובלות מוצגות במאמר תפילה לאישה – מה חייבת.

התפילה במבט אחד

הכנה לתפילה

חכמים אמרו שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת לפני התפילה, כדי לכוון את לבם. גם בלי שעה שלמה, כמה דקות של הכנה משנות הרבה: להגיע לפני הזמן, לכבות את הטלפון או להשתיק אותו, ולהתלבש בבגדים מכובדים כמו לפגישה חשובה. לפני שחרית נוטלים ידיים, ונהוג שלא לאכול לפני התפילה, אלא לצורך בריאות.

בבית הכנסת נוהגים לשבת במקום קבוע, להימנע מדיבור בזמן התפילה ובזמן קריאת התורה, ולענות "אמן" ו"אמן יהא שמה רבא" בכוונה. מי שמתפלל בבית – כדאי שיבחר פינה שקטה, ויתפלל בה בכל יום. ועוד עצה פשוטה: לבחור בכל תפילה משפט אחד שאומרים לאט, בהבנה מלאה. התפילה נבנית מהרגעים הקטנים האלה.

איך מתחילים

מי שלא רגיל להתפלל לא צריך להתחיל מהכול. אפשר לבחור תפילה אחת – למשל קריאת שמע ושמונה עשרה בבוקר – ולהוסיף לאט. כדאי להחזיק סידור בנוסח של המשפחה, ללמוד את הפירוש של כמה ברכות, ולהתפלל מדי פעם במניין עם מתפללים ותיקים שישמחו להסביר. העיקר הוא הלב: חכמים אמרו שהקב״ה מבקש את הלב, ותפילה קצרה בכוונה עדיפה על תפילה ארוכה בלי כוונה.

ובכל שאלה – מה לדלג כשמאחרים, איך לנהוג במקום שבו הנוסח שונה, או מה עושים כשטעו – כדאי לשאול רב, שידע לענות לפי המנהג שלכם.