ימים מיוחדים בלוח השנה – המדריך לימים שבין החגים

מה הופך יום ל״מיוחד״

ביהדות יש כמה דרגות של ימים. בראש עומדים השבת והימים הטובים מן התורה, שבהם אסורה מלאכה. אחריהם באים ימים שחכמים קבעו – פורים וחנוכה – ותעניות הציבור. ויש שכבה שלישית, רחבה מאוד: ימים שאין בהם איסור מלאכה, אבל הם שונים מיום חול רגיל – בתפילה, בקריאת התורה, באמירת תחנון או במנהגים.

הסימן הפשוט ביותר ליום כזה הוא שאין אומרים בו תחנון. כך בראש חודש, בט״ו בשבט, בל״ג בעומר ובט״ו באב. סימן אחר הוא תוספת בתפילה, כמו יעלה ויבוא, או שינוי בקריאה בתורה. במדריך הזה ריכזנו את הימים האלה לפי סדר השנה, עם מה שעושים בפועל בכל אחד מהם. את החגים הגדולים עצמם תמצאו במדריך החגים בפועל, ואת התאריכים של כל חג ומועד בעמוד חגים ומועדים.

ראש חודש ומה שסביבו

כל חודש עברי נפתח בראש חודש – יום אחד או יומיים. מוסיפים בו יעלה ויבוא, אומרים הלל בדילוג, קוראים בתורה ומתפללים מוסף; ויש מנהג שנשים ממעטות בו במלאכה. הפרטים במאמר ראש חודש – מה מוסיפים בתפילה.

לפני ראש החודש יש שני מנהגים קבועים: בשבת שלפניו מברכים את החודש בבית הכנסת, ובקהילות רבות מכריזים על המולד – ראו ברכת החודש ושבת מברכים. ויש הנוהגים לעשות את ערב ראש החודש ״יום כיפור קטן״, עם תפילה מיוחדת ולעיתים תענית. כמה ימים אחרי המולד מתחיל זמן קידוש לבנה, שנמשך עד אמצע החודש.

ספירת העומר ול״ג בעומר

מהלילה השני של פסח ועד ערב שבועות סופרים בכל לילה את ימי העומר – 49 ימים, שבעה שבועות. הספירה נעשית בברכה, בעמידה, אחרי צאת הכוכבים. הנוסח והסדר נמצאים במאמר ספירת העומר – איך סופרים, והשאלה הנפוצה ביותר – מה עושים כששוכחים – במאמר שכחתי לספור ספירת העומר. את הספירה של היום אפשר לבדוק בכלי ספירת העומר.

ימי הספירה הם גם ימים של אבלות מסוימת, לזכר תלמידי רבי עקיבא: לא נישאים, לא מסתפרים ונמנעים משמחות – לפי המנהגים השונים, שמוסברים במאמר מנהגי אבלות בספירת העומר. באמצע התקופה חל ל״ג בעומר, יום של שמחה, הדלקות ועלייה למירון.

השנה לפי הסדר

הטבלה מסדרת את הימים המיוחדים לפי חודשי השנה, החל מחודש אלול, שבו מתחילה ההכנה לשנה החדשה.

ימי שמחה קטנים

שני ימים בשנה הם ״חגים קטנים״ בלי מצוות מיוחדות מן התורה: ט״ו בשבט, ראש השנה לאילנות, שבו נוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל ולערוך סדר פירות; וט״ו באב, שהמשנה מתארת כאחד הימים השמחים ביותר בשנה. בשניהם אין אומרים תחנון, ובשניהם עיקר היום הוא במנהג – לא במצווה מחייבת.

אלול ועשרת ימי תשובה

ארבעים הימים שמראש חודש אלול ועד יום הכיפורים הם תקופה של הכנה ותשובה. בחודש אלול אומרים סליחות ותוקעים בשופר – ראו חודש אלול – סליחות ותקיעת שופר. בין ראש השנה ליום הכיפורים מוסיפים בתפילה ״המלך הקדוש״ ו״זכרנו לחיים״ – ראו עשרת ימי תשובה – מה משתנה. את החגים עצמם מסבירים ראש השנה בפועל ויום כיפור בפועל.

שבתות מיוחדות

כמה שבתות בשנה מקבלות שם משלהן: ארבע הפרשיות שלפני פסח, שבת הגדול, שבת חזון ושבת נחמו סביב תשעה באב, ושבת שובה. בכל אחת מהן משתנה ההפטרה, ובחלקן גם קוראים בספר תורה שני. מה מיוחד בכל אחת – במאמר שבתות מיוחדות בשנה. להלכות השבת עצמה ראו את מדריך השבת.

איך להשתמש במדריך

כל מאמר עונה על שאלה אחת – מה אומרים, מתי, ומה עושים כשמשהו השתבש – ומסתיים בטעויות נפוצות ובשאלות ותשובות. כשנושא כבר מוסבר במקום אחר באתר, למשל דין מי ששכח יעלה ויבוא או סדר הסליחות של ערב ראש השנה, הפנינו אליו ולא חזרנו עליו. ובכל מקום שבו המנהגים שונים – הבאנו את העיקריים, בלי להכריע ביניהם: כל אחד ינהג כמנהג קהילתו.