חז״ל על חלומות
פתרון חלומות לפי חז״ל
- סמלים
- 42
חז״ל עסקו בחלומות בעיקר בפרק התשיעי של מסכת ברכות (דפים נה–נז). הם לימדו שחלום אינו מתקיים כולו, שהפתרון משפיע עליו ('כל החלומות הולכים אחר הפה'), ושמי שחלום מטריד אותו יעשה 'הטבת חלום' ויתפלל. בעמודים כאן מובא לשון הגמרא עצמה על כל סימן, עם הסבר פשוט.
מה ראיתם בחלום? הסימנים שבגמרא
איך חז״ל מתייחסים לחלומות
החלום תופס מקום של כבוד בתורה: יוסף חלם ופתר, פרעה חלם ונבוכדנצר חלם, ובתורה נאמר 'בחלום אדבר בו'. ועם זאת, חז״ל לא ראו בכל חלום נבואה. בפרק התשיעי של מסכת ברכות, שנקרא 'הרואה', מכונסים רוב דבריהם על החלומות – כשלושה דפים שלמים. יש בהם עקרונות כלליים, מעשים בחכמים שחלמו, תפילה למי שחלומו מטריד אותו, ורשימה ארוכה של דברים שאדם רואה בחלום ומה הם מסמלים לפי חז״ל.
העיקרון הראשון הוא שחלום צריך פתרון. רב חסדא אומר: 'חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא' – חלום שלא נפתר הוא כמו מכתב שלא נקרא (ברכות נה ע״א). המכתב קיים, אבל כל עוד איש לא קרא אותו, תוכנו אינו פועל דבר. מכאן שהיחס לחלום תלוי במידה רבה במה שהאדם עושה איתו.
העיקרון השני הוא שהחלום אינו מתקיים במלואו. באותו מקום אומר רב חסדא: 'לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליה' – לא החלום הטוב מתקיים כולו ולא החלום הרע מתקיים כולו. רבי יוחנן מביא בשם רבי שמעון בר יוחאי משל: 'כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים' – כמו שאין תבואה בלי מוץ, כך אין חלום בלי דברים שאין בהם ממש (שם).
העיקרון השלישי מפורסם במיוחד: 'כל החלומות הולכים אחר הפה' (ברכות נה ע״ב). רבי בנאה מספר שהיו בירושלים עשרים וארבעה פותרי חלומות; הוא חלם חלום אחד, הלך לכולם, כל אחד פתר לו אחרת – וכל הפתרונות התקיימו בו. רבי אלעזר לומד זאת מן הפסוק על יוסף 'ויהי כאשר פתר לנו כן היה', ורבא מוסיף תנאי חשוב: 'והוא דמפשר ליה מעין חלמיה' – רק כשהפתרון מתאים לתוכן החלום. כלומר, הפתרון אינו שרירותי; הוא צריך להיות קשור למה שנראה בחלום.
עוד לימדו חז״ל ש'אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו' (ברכות נה ע״ב): הרבה ממה שאדם רואה בלילה הוא המשך של מה שחשב ביום. רבא מוסיף שלעולם לא יראו לאדם בחלום דקל של זהב או פיל שנכנס בקוף של מחט – דברים שאדם אינו מעלה על דעתו. ובסוף הפרק נאמר ש'חלום אחד מששים לנבואה' (ברכות נז ע״ב) – יש בו משהו, אבל רחוק מאוד מנבואה.
רוב הסימנים שבגמרא נפתרים באחת משתי דרכים. הדרך הראשונה היא פסוק: הדבר שנראה בחלום מופיע בפסוק מן התנ״ך, והפסוק מלמד על משמעותו – חיטים קשורות לשלום מפני שבתהלים נאמר 'השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך'. הדרך השנייה היא משחק לשון בשם הדבר: 'לולב' נקרא 'לו לב', 'תמרים' נשמע כמו 'תמו עונותיו', ו'פיל' קרוב ל'פלא'. לכן לכל סימן מובא כאן לשון הגמרא עצמה, עם המקום המדויק בדף, ולצידו הסבר פשוט של מה שהשורה אומרת – בלי תוספות.
משום כך הדברים שבעמודים כאן מובאים ללימוד. הם מלמדים כיצד חז״ל קראו את הסמלים שבחלום – לרוב דרך פסוק מן התנ״ך או משחק לשון בשם הדבר – ואינם תחזית למה שיקרה. מי שחלום מטריד אותו, הדרך שחז״ל הורו היא תפילה והטבת חלום, ושאלת רב.
מדברי חז״ל על החלומות
חלום שלא נפתר
ואמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריאחלום שלא נפתר דומה למכתב שלא נקרא: תוכנו אינו פועל כל עוד לא עסקו בו.
שום חלום אינו מתקיים כולו
ואמר רב חסדא לא חלמא טבא מקיים כוליה ולא חלמא בישא מקיים כוליהגם חלום טוב וגם חלום רע אינם מתקיימים במלואם.
אין בר בלא תבן
אלא אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטליםכמו שאין תבואה בלי מוץ, אין חלום בלי פרטים שאין בהם ממש. לכן אין להיתלות בכל פרט שבחלום.
מהרהורי הלב
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר (דניאל ב, כט) אנת מלכא רעיונך על משכבך סליקואדם רואה בחלומו בעיקר את מה שחשב עליו. הראיה מדניאל, שאמר לנבוכדנצר שמחשבותיו עלו בו על משכבו.
כל החלומות הולכים אחר הפה
עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה וכולם נתקיימו בי לקיים מה שנאמר כל החלומות הולכים אחר הפהרבי בנאה מספר שהלך עם חלום אחד לעשרים וארבעה פותרים, כל אחד פתר אחרת, וכל הפתרונות התקיימו.
הפתרון צריך להתאים לחלום
אמר רבא והוא דמפשר ליה מעין חלמיה שנאמר (בראשית מא, יב) איש כחלומו פתררבא מגביל את הכלל: הפתרון 'הולך אחר הפה' רק כשהוא מתאים לתוכן החלום, כמו שנאמר ביוסף 'איש כחלומו פתר'.
אחד משישים לנבואה
חלום אחד מששים לנבואהיש בחלום משהו, אבל הוא רק חלק קטן מאוד של נבואה.
חלום טוב צריך רחמים
ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים מלך טוב שנה טובה וחלום טובחלום טוב הוא אחד משלושה דברים שאדם צריך לבקש עליהם רחמים מן השמים.
"ישכים ויאמר" – הפסוק של הבוקר
בדף נו ע״ב מונה רבי יהושע בן לוי דברים רבים בנוסח קבוע: 'הרואה … בחלום ישכים ויאמר' פסוק טוב שמוזכר בו אותו דבר, 'קודם שיקדמנו פסוק אחר' – לפני שיעלה בדעתו פסוק אחר, פחות טוב, שמוזכר בו אותו דבר. כך, למשל, מי שראה נהר יאמר 'הנני נוטה אליה כנהר שלום'. זה מתאים לעיקרון 'כל החלומות הולכים אחר הפה': האדם עצמו פותח את היום בקריאה טובה של חלומו.
הטבת חלום
אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה ילך ויפתרנו בפני שלשה יפתרנו והאמר רב חסדא חלמא דלא מפשר כאגרתא דלא מקריא אלא אימא יטיבנו בפני שלשה ליתי תלתא ולימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין לגזרו עלך מן שמיא דלהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ג' הפוכות וג' פדויות ושלש שלומותרבי יוחנן אומר: מי שראה חלום ונפשו עגומה – הוא מוטרד ממנו – יביא שלושה אנשים ויאמר להם 'חלום טוב ראיתי', והם יענו לו: 'טוב הוא וטוב יהיה, הרחמן ישים אותו לטוב', שבע פעמים, ושיגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב. אחר כך הם אומרים שלושה פסוקים שיש בהם לשון 'הפיכה' (לטובה), שלושה של 'פדיון' ושלושה של 'שלום'.
הגמרא מדייקת שלא נאמר 'יפתרנו' אלא 'יטיבנו' – כי לפתור חלום רע אין טעם, והמטרה היא לבקש שיהפוך לטובה. זה מקור המנהג הנקרא 'הטבת חלום', ונוסחו המלא נדפס בסידורים רבים. פרטי המנהג – מי אומר, מתי ובאיזה נוסח – ראוי לברר עם רב.
"רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך"
מתי אומרים
האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכיהתפילה
רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובההסיום
ומסיים בהדי כהני דעני צבורא אמן ואי לא לימא הכי אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלוםאת התפילה הזו אומר מי שראה חלום ואינו יודע מה ראה (או אינו יודע את פשרו). לפי הגמרא אומרים אותה בשעה שהכהנים נושאים כפיהם, ומסיימים אותה יחד עם הכהנים, כך שהציבור עונה 'אמן' גם עליה. ואם אינו יכול לומר אותה – יאמר את התפילה הקצרה 'אדיר במרום'.
'רבש"ע' הוא ראשי תיבות של 'רבונו של עולם'. האדם מוסר את עצמו ואת חלומותיו לבורא: אם החלומות טובים – שיחזקם כחלומות יוסף; ואם צריכים תיקון – שירפא אותם, כשם שנרפאו מי מרה, מרים מצרעתה, חזקיהו מחוליו ומי יריחו; וכשם שקללת בלעם נהפכה לברכה, כך יהפוך את כל חלומותיו לטובה. בסידורים הנוסח מורחב מעט, ויש בו גם בקשה על חלומות של אחרים.
תענית חלום
בגמרא ובפוסקים מוזכרת גם 'תענית חלום' – צום שאדם מקבל על עצמו בעקבות חלום מטריד (ראו למשל מסכת שבת יא ע״א). זהו עניין בעל דינים רבים ומיוחדים, ולא כל חלום מצדיק אותו. אין להחליט עליו לבד: מי ששוקל לצום בעקבות חלום – ישאל רב.
חלמתי על… – מה יש בחז״ל ומה אין
הסמלים שמחפשים הכי הרבה. כשהגמרא אומרת עליהם משהו – מובא לשונה והמקור; כשאין לכך מקור בחז״ל – כתוב כך במפורש, בלי פתרון מומצא.
מה הפירוש של חלום על נחש?
הרואה נחש בחלום פרנסתו מזומנת לו נשכו נכפלה לו הרגו אבדה פרנסתוזה אחד הסימנים המפורשים בגמרא (ברכות נז ע״א): "הרואה נחש בחלום – פרנסתו מזומנת לו; נשכו – נכפלה לו; הרגו – אבדה פרנסתו". רב ששת אף אמר שאם הרגו – כל שכן שנכפלה פרנסתו. אלה דברי הגמרא כלשונם; הם אינם הבטחה, וחז״ל לימדו ש"כל החלומות הולכים אחר הפה".
מה הפירוש של חלום על נפטר או על מת?
מת בבית שלום בבית אכל ושתה בבית סימן יפה לבית נטל כלים מן הבית סימן רע לביתבגמרא (ברכות נז ע״ב) נאמר: "מת בבית – שלום בבית; אכל ושתה בבית – סימן יפה לבית; נטל כלים מן הבית – סימן רע לבית", ורב פפא מסביר שמדובר בנעל ובסנדל. זה כל מה שנאמר בפרק על נפטר בחלום. פרטים נוספים שמופיעים ברשת ("הנפטר ביקש…", "לפי הקבלה…") אין להם מקור בחז״ל.
מה הפירוש של חלום על שיניים שנופלות?
חזיא ככי ושני דנתור א"ל בנך ובנתך שכבןאין בגמרא כלל של "הרואה שיניים בחלום". שיניים נזכרות רק בסיפור על בר הדיא (ברכות נו ע״א), פותר חלומות שפתר לטובה למי ששילם לו ולרעה למי שלא שילם. רבא אמר לו שראה בחלום שנשרו שיניו, ובר הדיא פתר לרעה – והגמרא מביאה את הסיפור כדי ללמד ש"כל החלומות הולכים אחר הפה" ושפתרון רע בא מרשעותו של הפותר, לא כדי לקבוע משמעות קבועה לשיניים. לכן אין לכך מקור בחז״ל כסימן; מי שחלום כזה מטריד אותו – יעשה הטבת חלום.
מה הפירוש של חלום על הריון?
אין לכך מקור בחז״ל: בפרק החלומות במסכת ברכות (נה–נז) אין סימן של הריון או לידה. הגישה הכללית של חז״ל היא ש"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו" (ברכות נה ע״ב) – פעמים רבות החלום משקף את מה שאדם חושב עליו ביום. פירושים "לפי הקבלה" שמסתובבים ברשת אינם מבוססים על מקור מוסמך.
מה הפירוש של חלום על מים?
בגמרא נזכרים כמה סימנים של מים: "הרואה באר בחלום – רואה שלום" (ברכות נו ע״ב, וגם "מצא תורה"), ונהר – שיאמר בבוקר "הנני נוטה אליה כנהר שלום". ראו את עמודי הבאר והנהר. על מים סתם (ים, גשם, הצפה) אין בפרק סימן מפורש.
מה הפירוש של חלום על אש או שריפה?
אין לכך מקור בחז״ל כסימן בחלום: בפרק החלומות במסכת ברכות אין פתרון לאש או לשריפה. (בסוף הפרק נאמר ש"אש – אחד משישים לגיהנם", כמו ש"חלום – אחד משישים לנבואה", אבל זה אינו פתרון חלום.) מי שחלום כזה מטריד אותו – הדרך שחז״ל הורו היא תפילה והטבת חלום.
מה הפירוש של חלום על חתול?
הגמרא (ברכות נו ע״ב) מביאה משחק לשון: במקום שקוראים לחתול "שונרא" – נעשית לו שירה נאה, ובמקום שקוראים לו "שינרא" – שינוי רע. כלומר הפתרון תלוי בשם, לא בחתול עצמו. ראו בעמוד החתול.
מה הפירוש של חלום על כלב?
בגמרא (ברכות נו ע״ב) נאמר שמי שרואה כלב בחלום ישכים ויאמר "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", קודם שיקדמנו פסוק אחר. אין שם פתרון נוסף. ראו בעמוד הכלב.
מה הפירוש של חלום על תינוק?
אין לכך מקור בחז״ל: בפרק החלומות במסכת ברכות אין סימן של תינוק. כאן כמו בכל סימן שאינו בגמרא, האתר אינו ממציא פתרון.
מה הם חלומות יוסף?
לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ"ב שנה מנלן מיוסףיוסף חלם שני חלומות – אלומות האחים משתחוות לאלומתו, והשמש, הירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לו (בראשית לז) – ואחר כך פתר את חלומות שר המשקים ושר האופים ואת חלומות פרעה (בראשית מ–מא). הגמרא (ברכות נה ע״ב) לומדת מיוסף שחלום טוב יכול להתקיים גם אחרי זמן רב: "לעולם יצפה אדם לחלום טוב עד כ״ב שנה" – מגיל שבע עשרה של יוסף ועד שפגש את אחיו.
מהו חלום בהקיץ?
"חלום בהקיץ" הוא ביטוי עברי לדמיון ומחשבות שאדם שוקע בהם כשהוא ער. אין זה מונח של חז״ל, ואין לו פתרון. קרוב לכך דברי הגמרא ש"אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו" (ברכות נה ע״ב): גם חלומות הלילה הם לעתים קרובות המשך של מחשבות היום.
האם יש פתרון חלומות לפי הקבלה או לפי הזוהר מא׳ עד ת׳?
בזוהר ובספרי הקבלה יש עיסוק רב בחלומות, אבל אין בהם "מילון חלומות" מסודר לפי א׳–ב׳. הרשימות האלה שנפוצות ברשת אינן מבוססות על מקור מוסמך. באתר מובאים רק הסימנים שבגמרא במסכת ברכות, כלשונם ועם המקור. מי שחלום מטריד אותו – יעשה הטבת חלום ויתפלל, וישאל רב.
שאלות נפוצות
איפה בגמרא מופיע פתרון החלומות?
בעיקר בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות, בפרק התשיעי ('הרואה'), מדף נה ע״א עד דף נז ע״ב. שם מכונסים רוב דברי חז״ל על חלומות ופירוש הסימנים שבהם.
מה הפירוש של 'כל החלומות הולכים אחר הפה'?
שהפתרון שנותנים לחלום משפיע על התקיימותו (ברכות נה ע״ב). רבא מוסיף שזה רק כשהפתרון מתאים לתוכן החלום ('מעין חלמיה'). לכן נהגו לפתור חלומות לטובה.
מה עושים אחרי חלום רע?
הגמרא מלמדת לעשות 'הטבת חלום' בפני שלושה (ברכות נה ע״ב), ולומר את התפילה 'רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך' בשעת ברכת כהנים. בכל דבר שמטריד – יש לפנות לרב.
האם כל חלום מתקיים?
לא. רב חסדא אומר שלא חלום טוב ולא חלום רע מתקיימים כולם, ורבי שמעון בר יוחאי משווה את החלום לתבואה שאין בה בלי תבן – תמיד יש בו דברים בטלים (ברכות נה ע״א).
האם הפתרונות כאן הם הבטחה?
לא. הדברים מובאים מן הגמרא ללימוד בלבד. אין בהם הבטחה או נבואה, ובכל דבר שמטריד יש לפנות לרב.
מהי תענית חלום?
צום שמוזכר בגמרא ובפוסקים בעקבות חלום מטריד. יש לו דינים מיוחדים, ואין לקבל אותו בלי לשאול רב.
בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.
לשון הגמרא מובאת מתוך תלמוד בבלי (ויקיטקסט), דרך ספריא (Sefaria), ברישיון CC BY-SA; הציטוטים מובאים כלשונם ונשארים באותו רישיון. ההסברים נכתבו בידי מערכת האתר.