דברים כח, יג

וְיִתְּנִנָךְ יְיָ לְתַקִיף וְלָא לְחַלָשׁ וּתְהֵי בְּרַם לְעֵלָא וְלָא תְהֵי לְתַחְתָּא אֲרֵי תְקַבֵּל לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָךְ דִי אֲנָא מְפַקְדָךְ יוֹמָא דֵין לְמִטַר וּלְמֶעְבָּד

וְיִמְנֵי מֵימְרָא דַיְיָ יַתְכוֹן לְמַלְכִין וְלָא לְהֶדְיוֹטִין וְתֶהֱווּן לְחוֹד מְנַטְלִין וְלָא תְהוֹן לְמָאִיסִין אֲרוּם תְּקַבְּלוּן לְפִקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דַאֲנָא מְפַקֵיד לְכוֹן יוֹמָנָא לְמִנְטוֹר וּלְמֶעֱבַד

וטעם לראש ולא לזנב ביאורו לראש לכל העמים ולא לזנב לאחד מכל הגוים כי יתכן שיהיה לראש על עמים רבים וזנב לעם אחד נכבד ממנו והנכון שיתנך לראש מעתה ולא לזנב עד עולם באחד מכל העתים וכן רק למעלה תמיד ולא תהיה למטה לעולם:

כי תשמע. בלב לשמור ולעשו' והכלל שלא תסו' מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמיר' המעש':

ונתנך ה׳ לראש וגו׳. עתה מדבר המקרא במעלות הנפש שהרי יש איש מעלה באיזה פרט. ובדבר אחר הוא גרוע משארי ב״א ואמר הכתוב שתהי׳ לראש ולא לזנב בשום פרט אפילו באותו דבר שלא תהי׳ לראש מ״מ לא יהיו אוה״ע מצוינים ממך:

והיית רק למעלה. לענין עשירות והליכות עולם:

ולא תהיה למטה. אפילו בפרט שלא תהי׳ מצוין מאוה״ע מ״מ לא תהי׳ גרוע מהם. ושייך לענין מעלות הרוחניות לשון ראש וזנב כלשון המשנה הוי זנב לאריות וכו׳ ובמעלות הגשמיות שייך לשון למעלה ולמטה והקדים הכתוב מעלות הרוחניות למעלות הגשמיות. להיפך מדכתיב להלן במקרא מ״ד משום דבישראל זה העיקר מעלות הרוחניות. ובאוה״ע להיפך ועי׳ מש״כ בס׳ בראשית מ״ח כ׳. ועוד הוא לסמוך סיפיה דקרא כי תשמע וגו׳. ואינו לתנאי כמש״כ לעיל ט׳ אלא לסיום הברכה אפילו בשעה שתשמע וגו׳ לשמור ולעשות. היינו עסק התורה וזה מפריע מעסק הליכות העולם. מ״מ לא תגרע ברכה ותהיה למעלה בשפע ברכה ויהיו נכסיך מצליחין: