רשב"ם על דברים פרק לב
רבי שמואל בן מאיר · 37 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
דברים לב, אהַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי־פִי
האזינו השמים - להפרע מישראל אם יחטאו, כדכתיב: ועצר את השמים וגו'.
דברים לב, ביַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי־דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי־עֵשֶׂב
יערף כמטר - אם תקבלו דברי תוכחתי יועילו לכם כמטר.
דברים לב, גכִּי שֵׁם יְהוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ
כי שם ה' אקרא - כאשר אספר לכם גבורות שעשה לכם הקב"ה והטובות שגמל לכם וגם שהוא צדיק במה שיעשה לכם, גם אתם הבו גודל לאלהינו - היו מודים על האמת.
דברים לב, דהַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל־דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא
הצור תמים פעלו - שירה זו לעד היא. לפיכך מדברת השירה אחר שיבא לישראל פורעניות חטאתם. הצור תמים פעלו - בכל פורענות שהביא עליכם.
צדיק וישר הוא - כמו שמפרש והולך שהטיב להם מכמה ענינים. והם: וישמן ישורון ויטש אלוה עשהו.
דברים לב, השִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל
שחת לו - שחת ישראל לעצמו, כדכתיב: שחתך ישראל כי בי בעזרך - הוא גרם לעצמו השחתה.
לו - כלומר: ולא לאחר.
בניו מומם - מומם הוא כפל לשון של שחת ישראל, בניו של הקדוש ברוך הוא הם עשו מום בעצמם. כדכתיב כי משחתם בהם מום בם.
דברים לב, והֲ־לַיְהוָה תִּגְמְלוּ־זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ
תגמלו זאת - בתמיה לעבוד אלהים אחרים.
קנך - קנה אותך. שפדאך מבית עבדים.
דברים לב, זזְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר־וָדוֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ
זכור ימות עולם - בטרם נולדתם הכין לכם נחלתכם.
דברים לב, חבְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בהנחל עליון גוים - שנתן להם נחלות.
בהפרידו בני אדם - אחר מיתת נח ובימי אברהם שכתוב שם: משם נפרדו איי הגוים איש ללשונו, ושם תמצא שהציב גבולות עמים. בני כנען שנים עשר כנגד מספר בני יעקב שהיו שנים עשר. שתמצא כנען וי"א בניו שנים עשר וכתיב שם: ויהי גבול הכנעני מצידון וגו' - לפי שכל אלו היו לישראל, אבל בכל שאר בני נח לא פירש בהם שום גבול. ושוב מצאתי כמה פנים במדרש למספר בני ישראל - כי כנען ובניו כמו כך שנים עשר הם.
דברים לב, ייִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ
ימצאהו - כמו: ומצא להם. הקדוש ברוך הוא נמצא להם. הקב"ה היה סיפוק שלהם.
יסובבנהו - במלאכיו ששמרום. כדכתיב: [חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. וכן ייסד הפייטן]: לנו מלאכיך סביב יחנה. והמפרשו בהיקף עננים אינו, כי לפי הפשט אין הענן אלא לעמוד ענן לפניהם, כדכתיב: וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך. ועוד, כי יצרנהו - כפלו של יסובבנהו.
כאישון עינו - יצרנהו הקב"ה לישראל כמו האישון ששומר את העין. הוא הבשר שנכפף על העין שקורין פלפיירא. ולפי שמכסה את העין ומחשיך אותו נקרא אישון וכמוהו: שמרני כאישון בת עין. כנוגע כבבת עינו - הוא שקורין פרונילא שרואין בה.
דברים לב, יאכְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ
יעיר קנו - מעירו ומנענען ממקומו. לשאתו על אברתו. כמו: העירותי מצפון ויאת. הנני מעיר עליכם - כשמביאו ממקום למקום קורא אותו לשון הערה.
דברים לב, יביְהוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר
ה' בדד - הוא לבדו הוציאם ממצרים והוליך אותם לארץ ישראל.
דברים לב, יגיַרְכִּבֵהוּ עַל־בָּמֳתֵי אָרֶץ וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר
על במותי ארץ - כמו: במתי ארץ, ארץ ישראל גבוה מכל הארצות.
דבש - תמרים.
ושמן - זיתים, שגדלים על ההרים.
דברים לב, ידחֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן עִם־חֵלֶב כָּרִים וְאֵילִים בְּנֵי־בָשָׁן וְעַתּוּדִים עִם־חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה וְדַם־עֵנָב תִּשְׁתֶּה־חָמֶר
חמאת בקר - לפי הפשט: ארץ זבת חלב. ובשר הרבה להם לאכול.
חלב כרים - אילים מדבריות המפוטמים במרעה, כדכתיב: ירעה מקנך כר נרחב. וכן: לבשו כרים הצאן - דוגמת סוף הפסוק. ועמקים יעטפו בר - הכרים של תבואה לבשו את הצאן, מלאים צאן לרעות בהם. וכן: ואויבי ה' כיקר כרים - כמניעת שדי תבואות שמשתדפין ברגע אחד סמוך לקציר בעוד לילה. כלו בעשן כלו - בשרפת אש. וסופן משחירין. ואני כך ראיתי כך בקציר כן הרשעים, תחלה מצליחים כתבואת כרים ויהפך עליהם לילה וידכאו.
ואילים בני בשן - סתם בני בשן שמינים אבל בשאר מקומות הכרים המפוטמים במרעה הם שמינים מכל הבייתות.
עם חלב כליות חטה - שומן חמדת חטים המובחרים כאן. וכמו: ותכל דוד המלך. כלתה נפשי לשון חימוד ותאוה. כלה שארי. כמו משורש שבה שִׁבְיָה, יו"ד תחת ה"י בכל חטופי למ"ד פעל ה"י. ומן בנה הגזרה וְהַבִּנִיָה.
חמר - ויין חמר מלא מסך.
דברים לב, טווַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ
עבית - מגזרת במעבה האדמה. כמו מן מראה ראית. מעשה עשית (וכן עשית היו"ד במקום ה"א בשרשו).
אלוה עשהו - הוא עשך ויכוננך.
וינבל - גוי נבל ולא חכם.
דברים לב, יזיִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם
(ו)לא שערום - לשון לשעירים, אשר הם זונים אחריהם.
דברים לב, יחצוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ
ילדך - כמו: [ויקטן] ילד את אלמודד כמו: הוליד.
תשי - תשכח. מן נשה כמו: אל תט אל דרכיה מן נטה. והיו"ד בתשי, כמו: יו"ד מלפניך אל תמחי כמו: אל תמחה.
דברים לב, יטוַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו
בניו ובנותיו בנים לא אמון בם - כאמור למעלה. בניו מומם.
דברים לב, כגאַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה־בָּם
אספה עלימו רעות [חצי] אכלה [בם] - כי דרך המקראות לכפול לשונם. כלומר: כל מיני רעות שיש בידי להזיק. כולם אשים בהם.
דברים לב, כדמְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן־בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח־בָּם עִם־חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר
מזי רעב - פתרונו לפי ענינו, כתרגומו.ואם לשון תלמוד הוא, הרי הוא כמו נתמומז מוחיה דדין.
ולחומי רשף - ברד ואש מן השמים כמו רשפי [אש]. ועיקר פירושו לשון פריחה בעוף, כדכתיב: ובני רשף יגביהו עוף. שמה שבר רשפי קשת, כלשון, מחץ יעוף יומם.
וקטב מרירי - מחותכים ומדוקרים על ידי ליסטים הממררים והורגים בני אדם. כמו עון פלילי, עון של דיין שעושין בו דין. ונתן בפלילים הדיינים קרואין כן, שדנין את האחרים. אף מרירי ממרר את אחרים. וזהו מקטב ישוד צהרים = שהם ליסטים. כדכתיב: בחור שודד בצהרים, שכן דרך ליסטים להלחם בצהרים. וכן הוא אומר: אשדוד בצהרים יגרשוה.
דברים לב, כואָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם
אמרתי אפאיהם - ואסלקם מן העולם אם לא שכעס אויבים אגור ויראתי.
דברים לב, כזלוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן־יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן־יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְהוָה פָּעַל כָּל־זֹאת
פן יאמרו ידנו רמה - פן יגברו לומר למפרע, שהם עשו ולא אני.
דברים לב, כחכִּי־גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה
כי גוי - האומות.
אובד עצות - כמו מִסְפֵּד תמרורים. מַקֵּל לבנה. לפי שהם דבוקים, מַעֲשֵׂר בקר וצאן.
דברים לב, כטלוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם
אבל אלו חכמו האומות יאמרו: איכה ירדוף אחד ממנו אלף - מישראל, מה שהיו רגילין בנו, אם לא כי צורם מכרם בידינו לפי שחטאו לו. וכן אמר למעלה: הצור תמים פעלו.
דברים לב, לאכִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים
כי לא כצורנו צורם - כך אמר משה: מן הדין היה להם לומר כך, שהקב"ה עשה זאת ולא אלהי הגוים, שהרי לא כצורנו של ישראל צורם של אומות העולם. ואעפ"כ אויבינו פלילים - ועושים בנו שפטים, הלא זאת ע"י הקב"ה שחטאו לו.
דברים לב, לבכִּי־מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי־רוֹשׁ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ
כי מגפן סדום גפנם - כלומר: למה אמרתי: אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם, אם לא מפני גאות האומות שהם מגפן סדום, היה להם לשתות מן הדין שלא ישאר מהם זכר כסדום ועמורה, שהרי חטאו כסדום ועמורה, כדכתיב: וחטאתם כסדום הגידו. קציני סדום עם עמורה.
דברים לב, לגחֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר
חמת תנינים - היה להם לשתות מן הדין, אם לא מפני חילול השם, שיאמרו ידנו רמה.
פתנים אכזר - רשע, כדכתיב: פתן חרש יאטם אזנו.
דברים לב, לדהֲלֹא־הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתֻם בְּאוֹצְרֹתָי
הלא הוא כמוס עמדי - דברי גאות האומות אני שומר. ואשלם להם נקם על זאת.
דברים לב, להלִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ
ושלם - תשלום. שם דבר. כמו וְהַדִּבֵּר אין בהם. וְהַקִּטֵּר בירמיה.
לעת תמוט רגלם - של עובדי גלולים ליום מועד צרתם הקבוע להם.
וחש עתידות למו - בעתה אחישנה. צרה לעובדי כוכבים, גאולה לישראל.
עתידות - מה שנתנבאו עליהם הנביאים מאז.
דברים לב, לוכִּי־יָדִין יְהוָה עַמּוֹ וְעַל־עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי־אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב
כי ידין ה' עמו - אז יהיה הנקם והתשלומין שהרי ינקום הקב"ה נקמת עמו. וכן: ידין בגוים מלא גויות.
כי יראה - כאשר יראה.
כי אזלת יד - ישראל.
ועזוב - כמו: עזוב תעזב. ויעזבו ירושלים עד החומה.
דברים לב, לזוְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ
ואמר אי אלהימו - וגם האומות יאמרו איה נא אלהיהם של ישראל. ומפני כבוד שמי אצילם ואנקום באויביהם שגם מתחלה אמרתי אפאיהם - לישראל - ואשביתה זכרם - אם לא מפני כעס אויב המתפאר לאמר ידינו רמה, אבל עתה כשיגדל העניות והצרה בשונאי ישראל כל כך שאזלת ידם ויאמרו העובדי גלולים ידינו רמה ואמר: אי אלהימו - לכן אנקם מהם להתקדש שמי שהם מחללים.
דברים לב, לחאֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה
אשר חלב זבחימו יאכלו - אלהיהם של ישראל.
סתרה - יסתיר אתכם בצלו [אם יש יכולת בידו לעזור לעמו המקריבים לו קורבנות ומצפים לישעתו] וחסדו כמתחלה שחסיו בו.
דברים לב, לטרְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל
ראו עתה כי אני אני הוא - הקב"ה אומר לעובדי גלולים: אתם אומרים: אי אלהימו - הלא עתה יכולים לראות בהנקמי בכם לעיניכם.
דברים לב, מכִּי־אֶשָּׂא אֶל־שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם
כי אשא - בשבועה. כמו: הרימותי ידי אל ה'.
דברים לב, מאאִם־שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם
אם שנותי - מן שננו כחרב לשונם יאמר כן. כמו כן סבב סבותי בכל נפש בית אביך, מן בלל בלותי בשמן רענן.
דברים לב, מבאַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם וְחַרְבִּי תֹּאכַל בָּשָׂר מִדַּם חָלָל וְשִׁבְיָה מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב
פרעות - כמו: וראשו יהיה פרוע. לשון סתירה ופרצה.
דברים לב, מגהַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ
הרנינו גוים - על עמו. כמו: הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים - והאמינו בו שהרי גבר עלינו חסדו - יותר משאר האומות. ולפיכך שבחוהו והאמינו בו ויגבר עליכם כמונו, אף כאן הרנינו ושבחוהו ועבדוהו וכן יעשה לכם אם תיראוהו ותעבדו אותו.
וכפר אדמתו עמו - יקנח דם עמו מן האדמה על ידי שפיכת דם אויבים. כדכתיב: ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שופכו.
דברים לב, מדוַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַשִּׁירָה־הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן
הוא והושע בן נון - שהרי לשניהם צוה הקדוש ברוך הוא, כדכתיב: קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וגו'.
מקורות הנוסח של הפירושים
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Deuteronomy – רשב"ם על דברים - דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.