דברים לב, כג

אספה עלימו רעות. אחביר רעה על רעה לשון (ישעיה כט, א) ספו שנה על שנה, (לעיל כט, יח) ספות הרוה, (ירמיה ז, כא) עלותיכם ספו על זבחיכם דבר אחר, אספה אכלה, כמו (בראשית יט, טו) פן תספה:

חצי אכלה בם. כל חצי אשלים בהם וקללה זו לפי הפרענות לברכה היא, חצי כלים והם אינם כלים:

אָסֵף עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין מַכְתָּשַׁי אֱשֵׁצֵי בְהוֹן

וְכַד הִינוּן יְהִיבִין בְּבָבֶל הִינוּן פְּלָחִין לְטַעֲוַותְהוֹן בְּגִין כֵּן אֲמָרִית בְּמֵימְרִי לִמְכַנְשָׁא עֲלֵיהוֹן בִּישְׁתָּא גִירֵי מְחַת פּוּרְעָנוּתִי אֲשֵׁיצֵי בְּהוֹן

אֲמָרִית בְּמֵימְרִי לְמֵיתַיָא עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין גִירֵי פּוּרְעֲנוּתִין אֲגָרֵי בְּהוֹן:

אספה. י״א כמו אוסיף והנכון כמו אכלה מגזרת האף תספה ואם הוא מבנין אחר והטעם שלא תשאר רעה שלא תביאם. ודמה הדעות לחצים תבאנה פתאום ואין יכולת להשמר מהם:

אספה עלימו רעות [חצי] אכלה [בם] - כי דרך המקראות לכפול לשונם. כלומר: כל מיני רעות שיש בידי להזיק. כולם אשים בהם.

אספה עלימו רעות. כלומר לא אשאיר שום רעה בעולם שלא אביא עליהם:

חצי אכלה בם. כפל מלה הוא שלא אניח חץ שלא אהיה יורה בהם:

אספה לשון אסיפה כמו לספות עוד על חרון אף ה'.

אספה עלימו רעות. כלומר כל הרעות שבעולם עד שיספו הרעות שלא ישאר מין הרעה בעולם שלא אביא עליהם:

וחיצי אכלה בם. שלא הניח חץ שלא ירה בהם. ויכלו הרעות והם אינם כלים:

אספה. מלשון אוסיף. עלימו רעות. דמלבד שנענשו בקללת הארץ בשביל ע״ז. עוד נענשו על חרבן הארץ שגרמו בעונותיהם והקב״ה רוצה בישובה ועונש עבירה עבירה. נמצא הוסיף הקב״ה על עונם. ע״כ חצי אכלה בם. לסוף יכלה החצים בם בעצמם לבד קללת הארץ ומפרש.

[כג] הנה אז אספה עלימו רעות עד שחצי אכלה בם בפעם אחד:

ח כלומר כל רעות אכלה בם שלא תשאר שום רעה מהרעות אלא כולה יכלו עליהם ע"ד חצי אכלה בם שכל חצי אזרוק בם והוצרך לד"א כי לטעם ראשון קשה ה"ל לכתוב אספו מל' ספו שנה על שנה ולא אספה בה"א מל' תספ' ולד"א לחוד נמיקש' דהא כתי' אחריו חצי אכלה בם דהא החצים נמי בכלל רעות הם ויש מקשים לעיל בפ' אתם נצבי' פירש"י ספות הרוה לפי שאוסיף לו כו' וכאן פיר' ספות הרוחה מל' חיבור וי"ל דכל הוספה שהוא מוסיף על דבר אחר ממילא הוא מתחבר אליו ולפי זה יהיה הוספה וחיבור פי' א' וענין א' להם ופירש לעיל לשון הוספה לפי ענינו דלא שייך לומר אחביר דהא אין לו עונש על השוגג ואיך יאמר אחביר פורעניות לפורעניות מש"ה פי' ל' הוספה וכאן שלא הזכיר יום שוגג אלא המזיד פי' לפי ענינו ל' חיבור ועוד נ"ל לישב די"ל דפשוטו של אספה בכ"מ לשון הוספה הוא אך כאן א"א לפרש ל' הוספה דהוי משמע דהקב"ה יוסיף עליהם פורעניות יותר ממה שחטאו וזה אינו דאין הקב"ה נפרע הלא כפי שהרשיע האדם לפניו לכן הוצרך לפרש כאן שהוא ל' חיבור ולכן הביא רש"י כל הני קראי ופירש אותם מל' חיבור כדי שלא תקשה בתחלת המחשבה על פי' שפירש מלת אספה מל' חיבור מכל הני מקראות שהביא ודוק וכעין זה פירשת' לעיל גבי וירק את חניכיו ע"ש: