דברים לב, לג

חמת תנינם יינם. כתרגומו הא כמרת תניניא כס פרענותהון, הנה כמרירות נחשים כוס משתה פרענותם:

וראש פתנים. כוסם, שהוא אכזר לנשוך אויב אכזרי יבא ויפרע מהם:

הָא כְמָרַת תַּנִינַיָא כַּס פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פְּתָנֵי חֶוְיָן אַכְזְרָאִין

הֵי כִּמְרִירַתְהוֹן דְתַנִינַיָא כַּד הִינוּן הֲווֹן מִן חֲמָרֵהוֹן בְּגִין כֵּן יְהֵי מָרִיר כַּס דִלְוַוט דְיִשְׁתּוּן בְּיוֹם פּוּרְעֲנוּתְהוֹן וְהֵיךְ רֵישֵׁי פִּיתוּנַיָא הֵיכְדֵין אִינוּן אַכְזְרָאִין

אֲרוּם עַמָא הָאִילֵין חֲמָתֵיהּ מְדַמְיָא לַחֲמָתֵיהּ דְתַנִינַיָא בִּזְמַן דְשַׁתְיַין חֲמַר וְרִיגְזֵיהוֹן מְדַמֵי לְרֵישֵׁי חִיוְיָא פִּתְמְנָאֵי וְאַכְזְרוּאֵי וּגְזָרָאֵי:

חמת. והנה היין כסם חמת התנינים בחמה:

וראש פתנים. כמו על חור פתן ואם הוא באל״ף הוא כחבריו בוי״ו:

אכזר. תקיף והאל״ף נוסף כאל״ף אצבע ואזרוע:

חמת תנינים - היה להם לשתות מן הדין, אם לא מפני חילול השם, שיאמרו ידנו רמה.

פתנים אכזר - רשע, כדכתיב: פתן חרש יאטם אזנו.

חמת תנינים יינם. והנה באותם אשכולות נמצא יין שהוא חמת תנינים משומר בענביו והוא פורענות ראוי להם במדת הדין ונשמר עד שיוציאהו האל יתברך מאותם הענבים להשקותם כאמרו פורה דרכתי לבדי:

חמת תנינים יינם שישכר אותם.

וראש פתנים אכזר יינם נמי יהי' כרוש ולענה.

תנינם חסר יו"ד. לפי שעברו על עשרה דברים שבלא תלמד לעשות ועברו על עשרת הדברות:

חמת תנינים. יהיה להם יין שישתו אותו ביין:

וראש פתנים ואכזר. כמו כן יהיה יינם. ראש כמו ראש ולענה:

הלא הוא. הפורענות שלהם:

חמת תנינם יינם. הוסיף לצייר רעת לבבם בין אדם לחבירו שלא רק לישראל היו רעים אלא כמו תנינים שטבעם רעים אפילו לבניו כך רעים המה אפי׳ זל״ז:

וראש פתנים אכזר. יש מריע לחבירו במה שאינו רוצה לעשות לו טובה בש״א. אבל לא לעשות לו רע בידים באכזריות אבל המה כראש פתנים שהשרף הלז כאשר יכנס ארסו באדם מכאיב מאד כך הוא אכזר להכאיב את חברו:

תורה אור חמת תנינם יינם. המשפט שיוציאו עפ"י הנימוסים ההם הוא קשה כחמת תנינים:

וראש פתנים אכזר. ירמז שאלה אשר על ידם יקוים המשפט יתנהגו בהנשפטים באכזריות כפתן אכזר שבנחשים:

א כוסס פירושו של פתנים:

ב ר"ל וה"פ של קרא אויב אכזרי וכו':