שאלות ותשובות בטכנולוגיה והלכה

אתר מידע שפועל מעצמו – מותר להשאירו פתוח בשבת, כי ״אין אדם מצווה על שביתת כלים״. בחנות מקוונת, שבה מתבצעות מכירות בשבת, פוסקים רבים ממליצים לחסום רכישות או לדחות את העיבוד, משום מקח וממכר ו״זלזול בשבת״, ויש מקילים כשהכל אוטומטי. שואלים רב.

״טלפון כשר״ הוא טלפון שאין בו גישה לאינטרנט, להודעות מולטימדיה ולשירותים שעלולים לחשוף לתכנים לא צנועים, ושמספרו נמצא בקידומת מיוחדת ובפיקוח ועדה רבנית. המטרה היא שמירה על הקדושה, על העיניים ועל הזמן. מי שצריך אינטרנט – משתמש בסינון מתאים, לפי הוראת רבותיו.

כן, כשיש חשש ממשי לסכנת נפשות. במקום פיקוח נפש מותר ואף מצווה להשאיר טלפון או מקלט פתוח לקבלת התראות, ולכתחילה מכינים זאת לפני שבת – מצב שקט עם התראות חירום בלבד, בלי לגעת בשבת. כשמגיעה התראה – פועלים מיד לפי ההנחיות. פיקוח נפש דוחה שבת.

אין איסור כללי, אבל השימוש ברשתות חברתיות מעמיד את האדם מול איסורים רבים: לשון הרע, רכילות, הלבנת פנים, צפייה בתכנים לא צנועים וביטול זמן. גדולי ישראל רבים הזהירו מהן, במיוחד לצעירים. מי שמשתמש – יגביל את עצמו, יסנן תוכן, ויקפיד על שמירת הלשון גם בכתב.

אין איסור מיוחד על שירות סטרימינג, אבל רוב התוכן בנטפליקס ובשירותים דומים כולל פריצות, ניבול פה ואלימות, וצפייה בהם אסורה משום ״ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם״. מי שצופה – יבחר תוכן נקי, יפעיל הגבלות וסינון, וישמור על זמנו. רבנים רבים ממליצים להימנע לגמרי.

גדולי ישראל רבים הזהירו מטלפון חכם בלי סינון, משום הפריצות, ביטול הזמן ולשון הרע שהוא מביא. מי שזקוק לטלפון חכם לעבודה או ללימודים – רוב הרבנים מורים להתקין סינון אמין, להשאיר רק את היישומים הנחוצים, ולמסור את הסיסמה לאדם אחר. סינון אינו פוטר משמירה עצמית.

משחקי מזל והימורים על כסף אסורים לדעת רוב הפוסקים: השולחן ערוך פוסק שהמשחק בקובייה על כסף הוא אבק גזל, כי המפסיד לא נתן מרצונו המלא. מי שזו פרנסתו – פסול לעדות. גם בלי כסף, יש בהם ביטול זמן. הגרלה חד־פעמית לצדקה – רבים מקלים.

האינטרנט עצמו אינו אסור, והוא כלי שאפשר להשתמש בו לטוב – עבודה, לימוד תורה, קשר עם המשפחה. אבל בגלל התכנים הפרוצים והזמינות הקלה, פוסקי זמננו מחייבים שימוש זהיר: סינון מתאים, שימוש לצורך, הגבלה לילדים, והימנעות מאתרים שיש בהם איסור. רבים מהציבור החרדי מגבילים זאת עוד יותר.

אסור. השולחן ערוך פוסק שאפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא, ולכן אין לקרוא בטלפון דבר תורה, הלכה או תהילים בשירותים. מותר להכניס את הטלפון לשירותים כשמסך הקודש סגור או כשהטלפון בכיס, כי האותיות על המסך אינן כתב קבוע. גם לא בהאזנה.

מותר לצלם ספר קודש בטלפון, ומותר גם למחוק את התמונה אחר כך. רוב פוסקי זמננו כתבו שאותיות על מסך אינן כתב קבוע, ולכן מחיקתן אינה ״מחיקת השם״. אבל הדפסה של תמונה כזו – יוצרת דף שיש בו קדושה, וצריך לגנוז אותו.

רבים מפוסקי זמננו כתבו שעל ברכה שנשמעת בשידור ישיר – בטלפון, ברדיו או בזום – עונים אמן, כי שומעים את המברך בזמן אמת. אבל יוצאים ידי חובה (למשל במגילה או בקידוש) רק בשמיעה ישירה, ולא דרך מכשיר. על הקלטה – אין עונים אמן כלל.

אין לשמוע מוזיקה או תוכן של חול בבית הכנסת, גם באוזניות. השולחן ערוך פוסק שאין נוהגים בבתי כנסיות קלות ראש ושיחה בטלה, וזה כולל בידור. בבית המדרש, בזמן הפסקה בלימוד, יש מקום להקל מעט, אבל לא בשעת התפילה. ובשום זמן.

הדלקת נורה רגילה (עם להט) היא מלאכת מבעיר, ויש בה גם בישול של חוט המתכת. בהפעלת מכשירים אחרים, הפוסקים נחלקו בטעם: יש שראו בסגירת מעגל חשמלי ״בונה״ או ״מכה בפטיש״, ויש שראו בה ״מוליד״ או גזרה. כל הפוסקים מסכימים שאסור להפעיל חשמל בשבת.

מותר לפתוח מקרר בשבת, בתנאי שהנורה כבויה מראש (מנתקים אותה או מפעילים מצב שבת). לגבי המנוע – רוב הפוסקים מקילים לפתוח גם כשהוא כבוי, כי הפתיחה אינה מפעילה אותו מיד. במקררים חדשים עם חיישנים, תצוגות ומאווררים – עדיף מקרר עם מצב שבת מאושר.

כן. מותר לכוון לפני שבת שעון שיפעיל ויכבה מכשירים בשבת, כי האדם עשה את פעולתו מערב שבת והמכשיר פועל מעצמו – כמו שהתירו חז״ל להתחיל מלאכה בערב שבת שנגמרת מאליה. שעון שבת מקובל לתאורה, למזגן ולפלטה. יש מכשירים שהפוסקים לא התירו להפעיל כך.

יש בזה מחלוקת. רוב הפוסקים מתירים להאריך את מצב המכשיר – למשל, שהאור הדולק יישאר דולק זמן רב יותר – ויש מתירים גם לקצר, כי אין זו הפעלה מיידית. אסור להזיז את השעון כך שהמכשיר יידלק או יכבה מיד. בשעון דיגיטלי אסור לגעת בכפתורים. כדאי לשאול רב.

לכתחילה אסור להיכנס למקום שבו חיישן ידליק אור בגללך, כי ההדלקה ודאית (״פסיק רישא״). אם האור כבר דולק, או שהחיישן כבוי – מותר. במקום ציבורי שאין דרך אחרת, ובמצלמות שאינן מפעילות דבר נראה – יש מקילים. ממליצים לנטרל חיישנים בבית לפני שבת.

רוב פוסקי זמננו אוסרים להפעיל בשבת שואב אבק רובוטי, גם כשהוא מתוכנת מערב שבת: הוא עושה פעולה של כיבוד בית, משמיע רעש (״עובדין דחול״) ועלול לאסוף חפצים, וחיישניו מגיבים לבני הבית. יש שהתירו בתנאים מצומצמים, אך המנהג המקובל – לא להשאיר אותו פועל בשבת.

״מצב שבת״ במקרר מבטל את התגובות החשמליות לפתיחת הדלת: הנורה לא נדלקת, המדחס והמאוורר לא מופעלים בעקבות הפתיחה, והצלילים וההתראות כבויים. כך פתיחת המקרר בשבת אינה גורמת ישירות לפעולה חשמלית. רצוי להשתמש במקרר עם מצב שבת שיש עליו אישור של מכון הלכתי מוכר.

רוב הפוסקים אוסרים ללבוש שעון חכם בשבת: הוא מגיב לתנועה ולמגע, מדליק מסך, מודד דופק וצעדים ושולח נתונים – פעולות חשמליות שנגרמות בכל תנועת יד. מחוץ לעירוב יש גם שאלת הוצאה. שעון יד רגיל – מותר. מי שזקוק לשעון חכם מסיבה רפואית – ישאל רב.

מכשיר שמיעה שהודלק מערב שבת – מותר להשתמש בו בשבת ולדבר אליו, לדעת רוב הפוסקים. להדליק, לכבות או לשנות עוצמה בשבת – רבים אוסרים, ויש שהקלו בשינוי עוצמה בשעת הצורך. לצאת איתו מחוץ לעירוב – רבים מתירים, כשהוא קבוע באוזן. מדליקים לפני שבת.

מותר להשאיר מזגן שהודלק מערב שבת פועל כל השבת, או לחבר אותו לשעון שבת. אסור להדליק, לכבות או לשנות טמפרטורה בשבת. במזגנים עם תרמוסטט המדחס נכבה ונדלק לפי הטמפרטורה – וזה מותר, כי הוא פועל מעצמו. לא פותחים חלון או דלת כדי לגרום לפעולת המזגן.

שימוש רגיל בכיסא גלגלים או קלנועית חשמליים בשבת אסור, כי בכל הפעלה והאצה יש מלאכות של חשמל. יש קלנועיות וכיסאות שתוכננו במיוחד לשבת, בעזרת מנגנון ״גרמא״, ופוסקים רבים התירו אותם לנכים ולקשישים שאינם יכולים ללכת. מחוץ לעירוב צריך גם לדון בדין הוצאה. כיסא גלגלים ידני מותר בעירוב.

״גרמא״ היא מלאכה שנעשית בעקיפין: האדם אינו עושה את המלאכה בעצמו, אלא יוצר מצב שבעקבותיו היא תתרחש מאליה, באיחור או בלי קשר ישיר. מן התורה גרמא מותרת, אבל חכמים אסרו להשתמש בה בשבת שלא לצורך. במקום הפסד או צורך גדול – כמו חולה או נכה – התירו פוסקים רבים להשתמש במכשירי גרמא.

מותר להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי ללמוד, לחפש מקורות או להבין מושג – כמו בספר או במנוע חיפוש. אבל אין לסמוך עליו לפסק הלכה מעשית: הוא עלול לטעות, להמציא מקורות, ואינו מכיר את המקרה ואת השואל. לשאלה מעשית – פונים לרב, ובודקים כל מקור בפנים.

לא. פסק הלכה נמסר לחכמים שהגיעו להוראה, שמכירים את המקורות, את המנהג ואת השואל, ונושאים באחריות לדבריהם. מערכת ממוחשבת אינה ״מורה הוראה״, ועלולה לטעות בלי שיודעים. היא יכולה לשמש כלי עזר ללימוד ולחיפוש מקורות – בבדיקה – ולא כתחליף לרב.

מותר ליהנות בשבת ממערכת בית חכם שתוכנתה מערב שבת – כמו שעון שבת מתקדם. אסור לתת לה פקודות בשבת (במגע, בקול או באפליקציה), ויש לנטרל מראש חיישני תנועה, מצלמות שמפעילות דברים ועוזרים קוליים. רצוי מערכת עם ״מצב שבת״ מאושר. בודקים את ההגדרות לפני שבת.

להפעיל מדפסת תלת־ממד בשבת – אסור, כמו כל הפעלת חשמל, ויש בה גם מלאכות בונה, מבשל (התכת הפלסטיק) ועושה כלי. להשאיר הדפסה שהתחילה מערב שבת – רוב הפוסקים אסרו, כמו מכונה רועשת שעושה מלאכה ניכרת, וגם כי לא יוכל לתקן תקלה. מסיימים את ההדפסות לפני שבת.

רוב הפוסקים מתירים לעלות במעלית שבת שעוצרת אוטומטית בכל קומה ופועלת בלי לחיצה. בירידה יש מחמירים, כי משקל הנוסעים עלול להשפיע על פעולת המנוע, ויש מקילים כשהמעלית מותאמת ומאושרת. מקפידים שהמעלית תהיה בפיקוח מכון מוכר. בכל מקרה לא לוחצים על כפתורים.

שער שנפתח בלחיצה, בכרטיס או בקוד – אסור לפתוח בשבת. דלת אוטומטית עם חיישן תנועה – אסור להתקרב אליה בכוונה כדי לפתוח אותה, ורוב הפוסקים אסרו לעבור בה גם כשנפתחת. אם הדלת כבר פתוחה בגלל אחר, או שגוי פותח לצרכו – מותר לעבור. הפתרון: מצב שבת או שער ידני.