שאלות ותשובות ברפואה והלכה

רפואה והלכה

• האם מותר ללכת לרופא או שצריך רק להתפלל?

  ההלכה מחייבת ללכת לרופא כשצריך: ״ורפא ירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות״, והשולחן ערוך כותב שזו מצווה ופיקוח נפש. הקיצור מוסיף שאין לסמוך על הנס ומי שנמנע מרופא עושה ״שתי רעות״. יחד עם זה מתפללים, כי ה׳ הוא הרופא האמיתי. בכל שאלה רפואית – לרופא.

• האם מותר לקחת תרופה שאינה כשרה?

  כשיש סכנה – מותר ליטול כל תרופה, כשרה או לא. כשאין סכנה, תלוי: כדור שאין לו טעם, או תרופה שבולעים שלא כדרך אכילה, מותרת לפי רוב הפוסקים; סירופ או תרופה טעימה מרכיבים לא כשרים – יש לחפש חלופה. לעולם לא מפסיקים תרופה בלי רופא, ושואלים רב.

• האם חייבים לשמור על הבריאות לפי התורה?

  כן. הרמב״ם והקיצור שולחן ערוך כותבים שהיות הגוף בריא ושלם הוא ״מדרכי השם״, כי אי אפשר לעבוד את ה׳ כראוי כשהגוף חולה. לכן חובה להתרחק ממה שמזיק לגוף ולהנהיג את עצמו בדברים שמבריאים אותו. ההנחיות הרפואיות עצמן – לפי הרופאים.

• האם מותר לעשן לפי ההלכה?

  פוסקי זמננו כתבו שאסור להתחיל לעשן, משום החובה לשמור על הבריאות ולהימנע מסכנה. מי שכבר מעשן – מצווה עליו להשתדל להפסיק, בעזרת מסגרת מתאימה. אסור לעשן במקום שהעשן מזיק לאחרים, ובשבת וביום טוב יש איסורים נוספים. אין כאן הדרכה רפואית – לרופא.

• איך מתפללים לרפואת חולה – שם האם?

  בתפילה לרפואת חולה נוהגים להזכיר את שמו ואת שם אמו – ״פלוני בן פלונית״. המקור בדברי אביי בגמרא, ״כל מנייני בשמא דאימא״, ובפסוק ״אני עבדך בן אמתך״. כשאין יודעים את שם האם – מזכירים את שם האב, ואם גם הוא לא ידוע – ״בן שרה אמנו״.

• האם מותר לתרום דם?

  מותר, ורבים מהפוסקים רואים בתרומת דם מצווה של הצלת נפשות – ״לא תעמוד על דם רעך״. אף שאסור לאדם לחבול בעצמו, דקירה קטנה לצורך הצלת חיים אינה ״חבלה״ אסורה. התורם צריך להיות בריא ולהקפיד על הנחיות הרפואה, ואין לתרום ביום צום.

• האם טיפול בעלוקות מותר?

  מותר. עלוקות רפואיות משמשות היום ברפואה המקובלת – למשל אחרי ניתוחי שחזור, לשיפור זרימת הדם. ההלכה מתירה כל טיפול רפואי שיש בו תועלת, וצער בעלי חיים מותר לצורך רפואה. בטיפולים ״אלטרנטיביים״ בעלוקות בלי ביסוס – יש להתייעץ עם רופא, כי ״חמירא סכנתא מאיסורא״.

• האם מותר לעשות ניתוח קיצור קיבה?

  כשהרופאים ממליצים על ניתוח בריאטרי בגלל השמנת יתר שמסכנת את הבריאות – מותר, ורבים רואים בו חלק מהחובה לשמור על הגוף. הניתוח כרוך בסיכון, ולכן הוא מותר כשהתועלת הרפואית ממשית ולפי שיקול הרופאים. ניתוח לצורך קוסמטי בלבד, בלי צורך רפואי – יש לשאול רב.

• האם מותר לטפל בפסיכולוג או פסיכיאטר?

  מותר, ולעיתים אף חובה. בריאות הנפש היא בריאות לכל דבר, ו״ורפא ירפא״ נאמר גם עליה. גדולי הפוסקים עודדו פנייה לטיפול כשיש צורך, כולל טיפול תרופתי. מומלץ לבחור מטפל שמכבד את עולם הערכים של המטופל, ובמקרה של התנגשות עם ההלכה – להתייעץ עם רב.

• האם ניקוי רעלים מומלץ לפי היהדות?

  היהדות מחייבת לשמור על בריאות הגוף, והרמב״ם מקדיש לכך פרק שלם, אבל אין בהלכה מצווה או המלצה על ״ניקוי רעלים״ מסוים. השאלה אם שיטה כזו מועילה או מזיקה היא שאלה רפואית, ויש לשאול עליה רופא. מה שחשוב הלכתית: לא לסכן את הבריאות, ולהקפיד על כשרות המוצרים.

• האם מותר לחולה להתפלל בשכיבה?

  כן. השולחן ערוך פוסק שחולה מתפלל אפילו כשהוא שוכב על צדו, בתנאי שהוא יכול לכוון. מי שיכול לשבת – מתפלל בישיבה, ומי שיכול לעמוד רק בתחילת העמידה ובסופה – עומד שם. ואם אינו יכול להתפלל כלל – מהרהר בלבו. בכל מצב.

• האם מותר לבקר חולה ביום הראשון למחלה?

  קרובים וחברים קרובים מבקרים מיד, כבר ביום הראשון. אנשים רחוקים מבקרים אחרי שלושה ימים, כדי שלא ייקבע לחולה שם של חולה ושלא יכבידו עליו. ואם המחלה תקפה פתאום – כולם מבקרים מיד. כך פוסק השולחן ערוך. ומבקרים בזמן שנוח לחולה.

• האם מותר לנתח בעלי חיים לצורך מחקר?

  צער בעלי חיים אסור מן התורה לדעת רוב הפוסקים, אבל הרמ״א פוסק ש״כל דבר הצריך לרפואה או לשאר דברים – לית ביה משום צער בעלי חיים״. לכן מחקר רפואי של ממש מותר. עם זאת, יש להקטין את הסבל ככל האפשר, ופוסקים הסתייגו מניסויים שאין בהם תועלת אמיתית או שנעשים באכזריות.

• האם מותר להשתמש ברפואה אלטרנטיבית?

  מותר להשתמש בטיפול שיש בו תועלת רפואית – גם אם אינו מקובל ברפואה הקונבנציונלית – כל עוד אין בו אמונה זרה, לחשים או כישוף. חז״ל קבעו: ״כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי״. אבל אסור לוותר בגללו על טיפול רפואי הכרחי, ובמחלה של ממש מתייעצים עם רופא.

• האם מותר לעשות דיאטה קיצונית או צום ממושך?

  דיאטה סבירה לשמירת הבריאות היא מצווה – ״ונשמרתם מאד לנפשותיכם״. אבל דיאטה קיצונית או צום ממושך שעלולים להזיק לגוף – אסורים, כי אין אדם רשאי לחבול בעצמו, וחז״ל אמרו ״כל היושב בתענית נקרא חוטא״. כל שינוי משמעותי בתזונה – בהדרכת רופא או דיאטנית.

לעמוד הנושא רפואה והלכה ←