שאלות ותשובות בנושאים שונים

לימוד תורה

• אילו ספרי קודש מתאימים למתחילים?

  למתחיל כדאי ללמוד קודם הלכה מעשית – קיצור שולחן ערוך, ובימינו ספרי הלכה בשפה פשוטה – יחד עם פרשת השבוע עם רש״י ופרקי אבות. אחר כך אפשר להוסיף ספרי מחשבה ומוסר כמו ״מסילת ישרים״, ובהמשך משנה וגמרא. הכי חשוב: קביעות, ולימוד עם רב או חברותא.

• כמה זמן ביום צריך ללמוד תורה?

  כל יהודי חייב לקבוע זמן ללימוד תורה ביום ובלילה, לפי יכולתו – ״והגית בו יומם ולילה״. אין שיעור קבוע: מי שיכול – לומד הרבה; ובשעת הדחק, אמרו חז״ל, אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית, או קריאת שמע, מקיים ״לא ימוש״. העיקר הוא הקביעות.

• מה זה דף יומי?

  דף יומי הוא סדר לימוד שבו לומדים דף גמרא אחד (שני עמודים) בכל יום, לפי סדר המסכתות של התלמוד הבבלי, כך שכל העולם היהודי לומד את אותו דף. המחזור נמשך כשבע שנים וחצי. את התוכנית הציע רבי מאיר שפירא מלובלין, והמחזור הראשון החל בשנת תרפ״ד.

• מה זה סיום מסכת ולמה עושים סעודה?

  סיום מסכת הוא אירוע שבו מסיימים לימוד של מסכת שלמה, אומרים ״הדרן עלך״ וקדיש מיוחד, ועורכים סעודה. סעודת סיום היא סעודת מצווה – אביי אמר שהיה עושה יום טוב לחכמים כשתלמיד סיים מסכת. לכן מותר בה לאכול בשר בתשעת הימים, והבכורות יוצאים בה מתענית בערב פסח.

• האם מותר ללמוד תורה בלילה?

  בוודאי מותר, ואף יש בזה מעלה מיוחדת: הרמב״ם והשולחן ערוך כותבים ש״אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה״, וכל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה – ראוי לחשוש. יש שנהגו, על פי המקובלים, שלא ללמוד מקרא (תנ״ך) בלילה לפני חצות, אבל לימוד משנה, גמרא והלכה – אין בו שום מניעה.

• האם מותר ללמוד תוך כדי אכילה?

  יש בזה שני צדדים: חז״ל אמרו ״אין משיחין בסעודה״ – לא מדברים בזמן הבליעה, מחשש סכנה – ולכן לא לומדים בקול כשהאוכל בפה. אבל מצווה לומר דברי תורה על השולחן בין מנה למנה, ״שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה – כאילו אכלו מזבחי מתים״.

לעמוד הנושא לימוד תורה ←

דיבור וברכות שגרתיות

• למה כותבים בס״ד בראש מכתב?

  כותבים בראש מכתב ״בס״ד״ – בסייעתא דשמיא, ״בעזרת השמים״ – כדי להזכיר שכל מעשה תלוי בעזרת ה׳. יש שכותבים ״ב״ה״ – ברוך השם או בעזרת השם. רבים מעדיפים ״בס״ד״ בארמית, כדי שלא לכתוב שם ה׳ בדף שעלול להיזרק. זהו מנהג טוב, ולא חובה.

• האם מותר לומר ״חס וחלילה״?

  מותר, וזה אף מנהג טוב. ״חס וחלילה״ ו״חס ושלום״ הם ביטויים שאומרים כשמזכירים אפשרות רעה, כדי להבהיר שאיננו רוצים בה. המקור: ״לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן״ – לא לדבר על רעה כאילו היא צפויה. זו אינה חובה הלכתית. אין בזה שום חשש איסור.

• מה אומרים לאדם שלבש בגד חדש – תתחדש?

  אומרים ״תתחדש״ (לאישה: ״תתחדשי״), או בנוסח הישן ״תבלה ותחדש״ – שתבלה את הבגד ותזכה לקנות חדש. הרמ״א מביא את המנהג, וכתב שיש מי שנמנע לאמרו על נעליים ובגדי עור, כי כדי לחדש אותם צריך להמית בעל חיים. ״תתחדש״ סתמי – רוב הפוסקים אינם חוששים לזה.

• מה אומרים כשמזכירים נפטר – זכרונו לברכה?

  כשמזכירים נפטר אומרים ״זכרונו לברכה״ (ז״ל) או ״עליו השלום״ (ע״ה). על צדיק אומרים ״זכר צדיק לברכה״ (זצ״ל). על הורה בשנה הראשונה אחרי פטירתו אומרים ״הריני כפרת משכבו״. על מי שנהרג על קידוש השם או בפיגוע אומרים ״ה׳ ייקום דמו״ (הי״ד).

• מה אומרים לחבר לפני מבחן?

  מקובל לאחל ״בהצלחה״, ״בעזרת השם תצליח״ או ״שתהיה סייעתא דשמיא״. אין נוסח קבוע בהלכה. ברכה מחברים היא דבר טוב, וחז״ל אמרו ״אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך״. מי שרוצה יכול להוסיף תפילה קצרה בשבילו, או לומר פרק תהילים. והעיקר – לאחל מכל הלב.

• מה אומרים ליולדת או להורים טריים?

  אומרים ״מזל טוב!״, ומוסיפים ברכות כמו ״תזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים״ – על פי נוסח הברכה בברית מילה – ״שתהיה רפואה שלמה ליולדת״ ו״שתרוו ממנו נחת״, ולסבים – ״שתזכו לרוות נחת״. ההורים עצמם, כשנולד בן, מברכים ״הטוב והמטיב״. ליולדת עצמה נוהגים לאחל החלמה מהירה.

• האם מותר לדבר בשפה גסה?

  לא. ניבול פה – דיבור גס, בעיקר בענייני צניעות – נחשב חמור מאוד בדברי חז״ל: ״כל המנבל פיו… אפילו נחתם לו גזר דינו של שבעים שנה לטובה – נהפך עליו לרעה״. התורה עצמה מאריכה במילים כדי לדבר ״בלשון נקייה״. קללה של אדם אחר אסורה מן התורה.

לעמוד הנושא דיבור וברכות שגרתיות ←

שמות ולוח השנה

• מה המשמעות של השם שלי לפי התורה?

  לשם יש משמעות במסורת: חז״ל אמרו ״שמא גרים״ – השם משפיע על האדם, ולמדו זאת מהשמות שבתורה, כמו ״רות – שיצא ממנה דוד שריווהו להקב״ה בשירות ותשבחות״. משמעות השם נלמדת מהשורש העברי, מהדמות התנ״כית שנקראה בו או מהמקור שלו. באתר יש כלי לפירוש שמות.

• איך מתאימים פסוק לשם?

  המנהג, שהובא בשל״ה ובסידורים, הוא לומר בסוף תפילת שמונה עשרה – לפני ״יהיו לרצון״ השני – פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה שלו. מחפשים פסוק כזה בתנ״ך, ויש רשימות מוכנות. זו סגולה לזכור את השם ביום הדין, ואין בה חיוב.

• איך יודעים את התאריך העברי שלי?

  ממירים את תאריך הלידה הלועזי לעברי בלוח שנה או בכלי המרה, ושמים לב לשעה: היום העברי מתחיל בשקיעה, ולכן מי שנולד בערב אחרי השקיעה – תאריכו העברי הוא של היום הבא. אם אין יודעים את שעת הלידה מדויק – מבררים בתעודת הלידה או בבית החולים.

• למה יש שנה מעוברת?

  מוסיפים חודש – אדר נוסף – כדי שפסח יחול תמיד באביב, ״שמור את חודש האביב״. שנת הירח קצרה בכאחד עשר יום משנת השמש, ובלי עיבור החגים היו נודדים בין העונות. בלוח הקבוע מעברים שבע שנים בכל מחזור של תשע עשרה שנה.

• מה זה מולד ולמה מכריזים עליו?

  המולד הוא הרגע המחושב שבו הירח ״מתחדש״ – כשהוא נמצא בין הארץ לשמש לפי החשבון הממוצע. לפיו נקבע לוח השנה העברי. בשבת שלפני ראש חודש, בברכת החודש, נוהגים להכריז את זמן המולד בימים, שעות וחלקים, ואחר כך מודיעים מתי יחול ראש החודש.

• האם מותר להוסיף שם לחולה או לאדם בריא?

  מותר, וזה מנהג קדום: הרמ״א כותב ש״נהגו… לקרוא להם שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו״, על פי הגמרא בראש השנה. נוהגים להוסיף שם לחולה במצב קשה, בבית הכנסת, ליד ספר תורה ובמניין. לאדם בריא – יש שנהגו בכך משום סיבה מיוחדת, ורצוי לעשות זאת בהתייעצות עם רב.

• האם מותר לשנות שם משפחה אחרי גירושין?

  מותר. שם המשפחה האזרחי אינו מושג הלכתי, ואישה שהתגרשה רשאית לחזור לשם נעוריה או לבחור שם אחר. בהלכה האדם מזוהה בשמו העברי ובשם אביו, ושם זה אינו משתנה בגירושין. לגבי שם המשפחה של הילדים – ראוי להתחשב ברגשותיהם ובכבוד שני ההורים.

לעמוד הנושא שמות ולוח השנה ←

הנהגות הבוקר

• למה נוטלים ידיים בבוקר מיד כשקמים?

  נוטלים ידיים בבוקר משני טעמים שמביא הקיצור: האדם בבוקר הוא כ״בריה חדשה״ לעבודת ה׳, ומתקדש כמו כהן שקידש את ידיו לפני העבודה; ובשינה שורה על הידיים ״רוח רעה״ שצריך להעביר. לכן נוהגים ליטול מיד בקימה, ולא ללכת ארבע אמות לפני כן.

• איך נוטלים ידיים בבוקר – כמה פעמים ולסירוגין?

  לוקחים את הכלי ביד ימין, מעבירים לשמאל ושופכים על יד ימין; אחר כך מעבירים לימין ושופכים על שמאל – וכך שלוש פעמים לסירוגין. נוטלים לתוך כלי או כיור, עדיף עד פרק היד, ושופכים את המים במקום שאין עוברים בו. אחר כך רוחצים את הפנים ומברכים ״על נטילת ידיים״.

• האם צריך ליטול ידיים אחרי השירותים?

  כן. השולחן ערוך מונה ״היוצא מבית הכסא״ בין הדברים שצריכים נטילה במים. נוהגים ליטול את הידיים, ורבים נוטלים מכלי שלוש פעמים לסירוגין כמו בבוקר, אבל מעיקר הדין די ברחיצה במים. אחרי הנטילה מברכים ״אשר יצר״, ולא ״על נטילת ידיים״, מחוץ לבית הכסא.

• באיזה מצבים צריך ליטול ידיים (תספורת, בית קברות)?

  השולחן ערוך מונה מצבים שצריך בהם נטילה במים: קימה מהשינה, יציאה מהשירותים ומבית המרחץ, נטילת ציפורניים, תספורת, חליצת נעליים, נגיעה ברגליים או במקומות מכוסים בגוף, יציאה מבית קברות או מלוויה, ונגיעה בכינה. אחרי בית קברות נוהגים ליטול שלוש פעמים לסירוגין.

לעמוד הנושא הנהגות הבוקר ←

בית חדש

• מה עושים כשנכנסים לבית חדש?

  קובעים מזוזות בכל הפתחים החייבים, ומברכים על הראשונה. מי שקנה בית ושמח – מברך ״שהחיינו״, ואם יש לו שותפים בבית (אשה וילדים) – ״הטוב והמטיב״. נוהגים לערוך חנוכת בית עם דברי תורה ותהילים, ויש שמכניסים קודם ספרי קודש, לחם ומלח. מנהגים נוספים – לפי הקהילה.

• האם מותר להשחית עצי פרי בבנייה?

  אסור לכרות עץ פרי דרך השחתה – ״לא תשחית את עצה״. אבל הרמב״ם מתיר לכרות אותו אם הוא מזיק לעצים אחרים או לשדה של אחרים, או ״מפני שדמיו יקרים״ – כשהמקום נחוץ לדבר חשוב יותר, כמו בנייה. יש נוהגים להחמיר משום סכנה, ולכן שואלים רב לפני כריתה.

• האם מותר לזרוק אוכל?

  אוכל שעדיין ראוי לאכילה – אסור לאבד בידיים, משום ״בל תשחית״: הקיצור כותב שהמאבד מאכל עובר בלא תעשה. שאריות שאינן ראויות, או שאין מי שיאכל אותן – מותר לזרוק, ובלחם נוהגים לעטוף אותו בכבוד. מוטב לתת לבעלי חיים או לחלק למי שצריך.

• למה משאירים קיר לא צבוע – זכר לחורבן?

  משחרב בית המקדש תיקנו חכמים שמי שבונה או צובע את ביתו ישאיר ״אמה על אמה״ (כחצי מטר על חצי מטר) לא מסויד, כנגד הפתח – זכר לחורבן. המנהג הוא להשאיר ריבוע לא צבוע מול הכניסה. מי שקנה דירה מוגמרת – יש אומרים שאינו חייב לקלף, ויש הנוהגים לעשות זאת.

לעמוד הנושא בית חדש ←

מילה ויהדות בגוף

• מה זה ברית מילה ולמה עושים אותה?

  ברית מילה היא מצוות עשה מן התורה: ״זאת בריתי… המול לכם כל זכר״. היא אות הברית בין הקב״ה לעם ישראל, מימי אברהם אבינו. האב חייב למול את בנו ביום השמיני ללידה, אם התינוק בריא. השולחן ערוך כותב שהיא ״גדולה משאר מצוות עשה״.

• האם מבוגר שלא נימול צריך ברית מילה?

  כן. יהודי שלא נימול בילדותו חייב למול את עצמו כשיגדל – כך פוסק השולחן ערוך, וכל יום שעובר בלי מילה הוא ביטול מצוות עשה. הברית נעשית אצל מוהל מומחה, לרוב בשיתוף רופא ובהרדמה, אחרי בדיקה רפואית. היא אינה דוחה שבת, ומברכים עליה.

• האם תינוק שנולד נימול צריך ברית?

  כן. תינוק שנולד בלי ערלה, או שנראה כנימול, צריך ״הטפת דם ברית״ – מוציאים טיפת דם מהמקום, בעדינות ובבדיקה זהירה, ובכך נכנס לבריתו של אברהם אבינו. השולחן ערוך כותב שבמקרה כזה אין ממהרים לעשות זאת ביום השמיני אם יש חשש סכנה. הדבר נעשה על ידי מוהל מומחה.

לעמוד הנושא מילה ויהדות בגוף ←

שאלות נוספות

• מה המשמעות של השמות בתנ״ך – שמות לבנות?

  שמות לבנות מהתנ״ך נושאים משמעות: שרה (שררה), רבקה, רחל, לאה, מרים, חנה (חן), אסתר, דבורה, אביגיל (שמחת האב), נעמי (נועם), יעל, תמר ועוד. נהוג לבחור שם של צדקת, או שם על שם קרובה, ולהימנע משמות של רשעות. בחירת השם נחשבת לרגע של רוח הקודש להורים.

• מה זה ״שבוע טוב״ ולמה אומרים?

  ״שבוע טוב״ היא ברכה שנוהגים לברך במוצאי שבת, אחרי ההבדלה, כשהשבוע החדש מתחיל. זה מנהג ישראל ולא חיוב: מבקשים שהברכה של השבת תמשיך אל ימי החול. עונים ״שבוע טוב״ או ״שבוע טוב ומבורך״. ספרדים רבים אומרים גם ״שבוע טוב ומבורך״ או ״בשורות טובות״.

• מה זה חברותא?

  חברותא היא לימוד תורה בזוגות – שניים שלומדים יחד, שואלים, מתווכחים ומחדדים זה את זה. זו דרך הלימוד המסורתית בישיבות ובבתי המדרש. חז״ל אמרו ״או חברותא או מיתותא״ – בלי חבר ללמוד ולחיות איתו, החיים חסרים. אפשר ללמוד בחברותא בכל גיל ובכל רמה.

• האם צריך מעקה בגג או במרפסת?

  כן. מצוות עשה מן התורה לעשות מעקה לגג ש״משתמשים בו״, וגם מרפסת, בור או כל מקום שיש בו סכנת נפילה – ״ולא תשים דמים בביתך״. גובה המעקה לפחות עשרה טפחים (כמטר), וצריך שיהיה חזק כדי שאפשר יהיה להישען עליו. מברכים ״לעשות מעקה״ כשבונים אותו.

• האם מותר לקלל?

  אסור. התורה אוסרת לקלל כל יהודי – ״לא תקלל חרש״ – ואפילו לקלל את עצמו. האיסור החמור ביותר הוא קללה בשם ה׳, אבל גם קללה בלי שם ה׳ אסורה. מי שמתרגל לקלל בכעס – פוגע באחרים ובעצמו, ונכון שיתרגל לברך במקום לקלל.

• האם מותר לעבור דירה בימי בין המצרים?

  בשלושת השבועות (מי״ז בתמוז עד ראש חודש אב) – מותר לעבור דירה לפי רוב הפוסקים, אף שיש נמנעים. מראש חודש אב ועד תשעה באב – ״ממעטים בשמחה״, ונהוג שלא לעבור לדירה חדשה אלא לצורך גדול (חוזה שנגמר, הפסד). בניין וצביעה של שמחה – אסורים בתשעת הימים.

• מה אומרים לחתן ולכלה?

  המקובל לומר ״מזל טוב״, ולאחל ״שתזכו לבנות בית נאמן בישראל״ – בית של תורה, שלום ושמחה. חז״ל לימדו לשבח את הכלה – ״כלה נאה וחסודה״ – ולשמח את החתן והכלה בחתונה. מי שאוכל בסעודת החתונה ואינו משמח את החתן – החמיצו חז״ל. עיקר הברכה: בלב שלם ובפנים מאירות.

• מה זה כולל ואברך?

  ״כולל״ הוא בית מדרש שבו לומדים תורה אנשים נשואים, בדרך כלל לאורך כל היום, ומקבלים מלגה קטנה. הלומד בו נקרא ״אברך״. ישיבה מיועדת לבחורים לפני החתונה, וכולל – לאחריה. בשאלה אם ראוי להתפרנס מלימוד התורה יש מחלוקת ידועה בין הרמב״ם לפוסקים מאוחרים יותר.

• האם צריך ליטול ידיים אחרי שינה ביום?

  השולחן ערוך מסתפק אם מי שישן ביום צריך ליטול ידיים שלוש פעמים כמו בבוקר, ופוסק שייטול בלי ברכה. לכן מי שישן שינת קבע ביום – נוטל ידיים לסירוגין שלוש פעמים, ואינו מברך ״על נטילת ידיים״. תנומה קצרה בישיבה – רבים מקלים בה.

• האם השם משפיע על האדם?

  חז״ל אמרו ״שמא גרים״ – לשם יש השפעה על האדם, ולכן מקפידים לתת שם טוב, של צדיקים, ונמנעים משמות של רשעים. אבל השם אינו קובע גורל: האדם בעל בחירה, ומעשיו קובעים מי הוא. גם שינוי שם הוא אמצעי שחז״ל הזכירו, אך רק לצד תפילה ותשובה.