אבן עזרא על דברים פרק ב

אל תתגרו בם. כמו יגרה מדון כענין תנוע' ושבוש:

אכל תשברו מאתם. אם ירצו למכור וי״א כי המלה בתימ' והטעם כי אין להם צורך למאכל ולמשתה אלה השנים שעברו והעד על כן כי ה' אלהיך ברכך:

נתתי את ער. מואב ויתכן שלקחה סיחון וחזרה למואב באחרונה:

האמים. פירשתיו ספר הכתוב כי מואב לקח ער מיד האמים:

רפאים. פירשתיו:

החורים. הם בני שעיר החורי:

ל. המם. מפעלי הכפל מבנין הקל:

ויהי כאשר תמו. דבק עם וידבר ה' אלי כמו ויהי ככלות משה לכתוב גם ויהי ביום דבר ה' ורבים כן והטעם ויהי כאשר תמו הם אמר השם שנעבור את גבול ער:

וקרבת מול בני עמון. פירוש ובקרבך אליהם:

אל תצרם. מפעלי הכפל:

ואל תתגר בם. מבנין התפעל מנחי הלמ״ד ה״א:

זמזמים. מלה מתוקנת על משפט לשון הקדש כמו האחשדרפנים:

וישמידם ה'. ספר הכתוב כי השם השמיד אחרים מפני המואבים ונתן להם הארץ לירושה כהר שעיר לעשו:

וטעם עד עזה. כי היא היתה לפלשתים וכבר היתה בין אברהם ובין אבימלך ברית אם תשקור לי ולניני ולנכדי והכתוב ספר כי העוים לקחו עזה:

החל רש. מירוש':

ממדבר קדמות. לפי דעתי הוא הנקרא מדבר מתנה:

בדרך. הידוע:

אכל בכסף תשברני ואכלתי. אם הוצרכתי:

כאשר עשו לי בני עשו. יש מפרשים כי פירושו על אוכל בכסף תשבירני א״כ הוא מה יעשו עם יושבי ער שהם מואבים והכתוב אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם והוצרכו לפירוש זה בעבור שאמר מלך אדום לא תעבור בי ולפי דעתי שפירושו על טעם בדרך בדרך נלך כאשר עשו לי בני עשו שסבבו הר שעיר בדרך בדרך וכן כתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר רק המלך שהוא מלך אדום לא עזבם שיעברו דרך מדינתו כי משם היה מקום ארץ כנען קרוב ולכן עברו על ער כי כן כתוב ורבים אמרו הם לא קדמו רק ישראל קנו מהם:

החלתי. בפתחות ה״א הבנין בעבור אות הגרון וכן העירותיהו בצדק:

ונך. חסר נו״ן השרש:

מתם. בני אדם:

שגבה. מגזרת ונשגב ה' לבדו:

אל ארץ בני עמון. שהיא היום בידם כאשר פירשתיו:

לא קרבת כל. יד. מקום כמו יד הירדן: