דברים ב, לו

מֵעֲרֹעֵר דִי עַל כֵּיף נַחֲלָא דְאַרְנֹן וְקַרְתָּא דִי בְנַחֲלָא וְעַד גִלְעָד לָא הֲוַת קַרְתָּא דִי תְקֵפַת מִנָנָא יָת כֹּלָא מְסַר יְיָ אֱלָהָנָא קֳדָמָנָא

מֵעֲרוֹעֵר דְּעַל גֵּיף נַחֲלָא דְאַרְנוֹנָא וְקַרְתָּא דְמִתְבַּנְיָא בִּמְצִיעוֹת נַחֲלָא עַד גִּלְעָד לָא הֲוַת קַרְתָּא דִתְקִיפַת מִינָנָא יַת כֻּלְהוֹן מְסַר יְיָ אֱלָהָנָא קֳדָמָנָא

שגבה. מגזרת ונשגב ה' לבדו:

מערוער וגו׳. זה המקרא היה מקומו לעיל ונלכוד את כל עריו בעת ההיא מערוער וגו׳ והכי כתיב בעוג ונלכוד את כל עריו וגו׳ ששים עיר וגו׳ ואח״כ כתיב ונחרם אותם וגו׳ וכל הבהמה וגו׳. אלא קאי האי מקרא מערוער וגו׳ גם על דבר השלל אשר לכדו. ובאשר דרך האומה העומדת להיות לבז ולשלל להשליך כל אשר להם לנהר ולאבדם. והרי ערי סיחון היו סמוך לנחל ארנון ועיר אחת היה בתוך הנחל מכ״מ הגיע לישראל כל השלל בשלימות מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בנחל. הכל הגיע לידם: