דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת דברים · דברים פרק ב פסוק כט

דברים ב, כט

כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ־לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר־אֶעֱבֹר אֶת־הַיַּרְדֵּן אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ׃

גימטריה של הפסוק כולו: 6,133 · 22 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק ב

11 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו. לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים:

עד אשר אעבר את הירדן. מוסב על אעברה בארצך:

תרגום אונקלוס לדברים ב, כט

כְּמָא דִי עֲבָדוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו דְיָתְבִין בְּשֵׂעִיר וּמוֹאָבָאֵי דְיָתְבִין בִּלְחָיָת עַד דְאֵעִבַר יָת יַרְדְנָא לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָנָא יָהֵב לָנָא

תרגום יונתן לדברים ב, כט

הֵיכְמָא דַּעֲבַד לִי בְּנוֹי דְעֵשָו דְּיַתְבִין בְּגַבְלָא וּמוֹאֲבָאֵי דְיַתְבִין בִּלְחָיַית עַד זְמַן דְּאַעִיבַר יַת יוֹרְדְּנָא לְאַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָנָא יָהֵיב לָנָא

אבן עזרא על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו. יש מפרשים כי פירושו על אוכל בכסף תשבירני א״כ הוא מה יעשו עם יושבי ער שהם מואבים והכתוב אמר על דבר אשר לא קדמו אתכם והוצרכו לפירוש זה בעבור שאמר מלך אדום לא תעבור בי ולפי דעתי שפירושו על טעם בדרך בדרך נלך כאשר עשו לי בני עשו שסבבו הר שעיר בדרך בדרך וכן כתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר רק המלך שהוא מלך אדום לא עזבם שיעברו דרך מדינתו כי משם היה מקום ארץ כנען קרוב ולכן עברו על ער כי כן כתוב ורבים אמרו הם לא קדמו רק ישראל קנו מהם:

רשב"ם על דברים ב, כט

והמואבים היושבים בער - אבל בשאר מואבים כתיב בהן: אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, וכן היושבים בשעיר כמו שפירשתי למעלה, אבל בני עשו הקרואים אדום יצאו לקראתכם בחרב: ויט ישראל מעליו ויסובו את הר שעיר ימים רבים.

רבנו בחיי על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו. אי אפשר לפרש שיחזור לאוכל בכסף תשבירני הסמוך לו, שהרי הוא אומר והמואבים היושבים בער, וידוע כי המואבים לא עשו כן שהרי כתיב (דברים כ״ג:ד׳-ה׳) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים, אבל יחזור אל בדרך, יאמר כאשר עשו לי בני עשו שנתנו לי דרך לעבור שסבבנו הר שעיר בדרך, כענין שכתוב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו', כי בני עשו רצו בדבר זה שיעברו דרך ארצם, גם המלך שלהם מלך אדום היה רוצה בכך אבל לא הניחם לעבור דרך מדינתו שהוא היה הדרך הקרוב לא"י, וזהו לשון המלך שאמר (במדבר כ׳:י״ח) לא תעבור בי, כלומר בדרך מדינתי, אבל בדרך ארצם לא היתה מניעה לא מצד המלך ולא מצד העם, ושם כתבתיו.

חזקוני על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו פרש״י לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים כלו׳ כאשר עשו לי בני עשו אינו מוסב אאעברה נא בארצך שהרי כתיב וימאן אדום נתון ישראל עבור בגבולו אבל מוסב הוא אאוכל בכסף תשבירני וגו׳ כלומר כאשר מכרו לי בני עשו אוכל ומים, ומסברא יש לנו לומר שבני עשו מכרו להם אוכל ומים שהרי כתיב לעיל ויאמר ה׳ אלי וגו׳ אוכל תשברו מאתם. ופי׳ כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער, משמע אלו קדמו כמו אלו. ומ״ש בפ׳ תצא על דבר אשר לא קדמו, קאי אלא יבא עמוני. ואשר שכר קאי אמואבים. א״נ סתם מואבים לא קדמו אבל אותם שבער קדמו בענין סחורה ע״י שעברו ישראל אצלם כדכתיב אשר נטה לשבת ער. והיינו דכתיב כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער אך לפי׳ זה חז״ק הרי ביבמות בפר׳ הערל משמע בהדיא שבקשו לפסול את דוד שבא מרות המואביה על דבר אשר לא קדמו. לפיכך י״מ אוכל בכסף תשבירני וגו׳ עד אעברה ברגלי דברי השליחות ולא יותר והדברים שבפ׳ חוקת מוכיחים, אבל מכאן ואילך הם דברי משה שהיה מזכיר לישראל דברים שהיו כבר וצריך לסרס המקראות ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כאשר עשו לי בני עשו, והמואבים שלא נתנו לנו לעבור. דוגמא שפרש״י בפ׳ וירא גבי ויאמר ה׳ אם נא מצאתי חן בעיניך.

בכור שור על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו. שאעפ"י שלא הניחני לעבור בעריהם, הניחו לעבור ולסבב ארץ גבולם. וכן המואבים. ולפי שרוב ארץ סיחון היתה מארץ עמון ומואב ולא מארץ ישראל, קראו לו לשלום. אבל לעוג שהיה מחזיק מארץ רפאים, שהיא מארץ ישראל, לא קראו לו לשלום, כמו שמפרש בשופטים ושוטרים, שאין קוראין לז' אומות [לשלום] ואפי' לסיחון לא קראו לשלום אלא על ארץ עמון ומואב ובלבד שישיב להם ארץ האמורי אשר לו. ולכך לא הניחם לעבור כלל, שהיו רוצים לקחת קצת ארצו. ועל ארץ עמון ומואב אמרו אעברה בארצך כלומ' בארצך שאין לנו דין בה. הגה"ה:

העמק דבר על דברים ב, כט

כאשר עשו לי וגו׳. כפרש״י לענין מכר אוכל ומים. וכמו שביארנו לעיל דבני אדום מכרו להם הרבה בעת ישיבתם סמוך לגבולם. וכן מואב בשעת העברה סמוך להם:

מלבי"ם על דברים ב, כט

כאשר עשו לי בני עשו, זה עונה על מ"ש אכל בכסף תשבירני כאשר עשו לי בני עשו. ומ"ש עד אשר אעבר את הירדן זה עונה עמ"ש רק אעברה ברגלי עד אשר אעבור את הירדן:

שפתי חכמים על דברים ב, כט

ו רצל"ת מה שכתוב אכל בכסף תשבירני וגו' רק אעברה ברגלי כאשר עשו לי בני עשו דהוא אדום משמע דאדום הניחו לו לעבור בארצו והלא בפרשת חקת כתיב וימאן אדום וגו' ויט ישראל מעליו על זה פירש לא לענין לעבור וגומר ואם תאמר דכאן משמע דגם מואב מכרו להם אוכל ומים ובפרשת כי תצא כתיב לא יבא עמוני ומואבי וגו' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ותירץ הרא"ם דשמא יש לחלק בין קדמו להשבירו שהמואבים לא קדמו אותם בלחם ובמים אבל מכל מקום השבירו להם אוכל ומים בכסף אבל לא קדמו דקרא בלא כסף משמע עד כאן לשונו ועוד יש לומר דהכי קאמר לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' עמון לא יבא על דבר אשר לא קדמו וגו' ומואב לא יבא על ששכר עליך את בלעם וגו':

ז ולא על אוכל בכסף וגו' הסמוך לו דאם כן מאי עד אשר אעבור את הירדן עד אשר נעבור את גבולך מיבעיא ליה כאשר כתיב בפרשת חקת:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
כַּאֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר521
עָשׂוּעָשָׂה פועלע-ש-ה376
לִי—40
בְּנֵיבֵּן שם עצם62
עֵשָׂועֵשָׂו שם פרטי376
הַיֹּשְׁבִיםיָשַׁב פועלי-ש-ב367
בְּשֵׂעִירשֵׂעִיר שם פרטיש-ע-ר582
וְהַמּוֹאָבִיםמוֹאָבִי שם תוארמ-א-ב110
הַיֹּשְׁבִיםיָשַׁב פועלי-ש-ב367
בְּעָרעָר שם פרטי272
עַדעַד מילת יחסע-ו-ד74
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
אֶעֱבֹרעָבַר פועלע-ב-ר273
אֶתאֵת מילית401
הַיַּרְדֵּןיַרְדֵּן שם פרטי269
אֶלאֵל מילת יחס31
הָאָרֶץאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ296
אֲשֶׁראֲשֶׁר מיליתא-ש-ר501
יְהוָה—26
אֱלֹהֵינוּ—102
נֹתֵןנָתַן פועלנ-ת-ן500
לָנוּ—86
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Deuteronomy – Onkelos Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Deuteronomy – Targum Jonathan on Deuteronomy (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Deuteronomy – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Deuteronomy – רשב"ם על דברים - דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"נ (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תרע"ד (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Deuteronomy – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Deuteronomy – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.