רשב"ם על בראשית פרק לה

אלהי הנכר - שלקחו בעיר.

ויקרא למקום - שחוץ לוז שהקים מצבה שם בבואו מבית אביו.

אל בית אל - כי מתחלה נקראת שם העיר בית אל. ואולם לוז שם העיר לראשונה, אבל עכשיו קרא שם המקום בית אל שחוץ לעיר אשר חלם שם, אל בית אל, לפי שעד עתה הוא היה בעוזרו.

אלון בכות - לא נכתב אלא מפני שכל המקומות שהלך יעקב בחזרתו הולך ומפרש. פנואל, סוכות, אל אלהי ישראל, שלם עירו של שכם, לוזה, אל בית אל, אלון בכות, בית אל השני שאחר וירא אלהים אל יעקב עוד,בית לחם אפרת, מגדל עדר.

וירא אלהים אל יעקב עוד - אחר שנסע מלוז הוא בית אל, קרא עוד את המקום השני בית אל כמו שמפרש והולך.

המקום אשר דבר אתו - כמה פעמים נאמר לשון זה בפרשה זו, לפי שהיה המקום באמצע הדרכים ואין שם עיר.

כברת - כמו: ירוע כבירים. ואוריד כביר יושבים, לשון ריבוי. ולפי ריבוי הארץ עד אפרת נקברה בדרך.

ותקש - כמו וַתְּקָשֶּׁה. כמו ותצו ותצוה. ותכס ותכסה.

אל תיראי כי גם זה לך בן - כאשר התפללת יוסף ה' לי בן אחר ולא חפץ להמיתך אלא קבל תפילתך, ולדבר על לבה נתכוונה.

בנימין - בן זקונים. בן ימים. כמו: לקץ הימין כמו הימים.

היא מצבת קברת רחל - שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו לאחר שמשחו למלך.

למגדל עדר - סמוך לבית לחם היה, כדכתיב בתרי עשר: ואתה בית לחם אפרתה וגו'. וכתיב בסמוך: ואתה מגדל עדר וגו'.

וישמע ישראל - לא נכתב זה אלא להודיעך, שבשביל ששמע יעקב את הדבר אמר לו בשעת צוואתו: פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך.

ויהי[ו] בני יעקב שנים עשר - עתה כשנולד בנימין היו שנים עשר ועד שסיים כל ענין אותה הפרשה לא היה רוצה להפסיקה.

עשו ויעקב - לפי שהיה בכור ויעקב היה חולק לו כבוד הקדימו הכתוב, אבל בקבורת אברהם הקדים הכתוב יצחק לישמעאל לפי שהיה בן השפחה.