בראשית לה, ט

עוד. פעם שני במקום הזה, אחד בלכתו ואחד בשובו:

ויברך אתו. ברכת אבלים:

וְאִתְגְלִי יְיָ לְיַעֲקֹב עוֹד בְּמֵיתוֹהִי מִפַּדַן אֲרָם וּבָרִיךְ יָתֵהּ

וְאִיתְגְלֵי יְיָ לְיַעֲקב תּוּב בְּמֵיתוֹהִי מִפַּדַן דַאֲרָם וּבְרִיךְ יְיָ בְּשׁוּם מֵימְרֵיהּ בָּתַר דְמִיתַת אִמֵיהּ

אֱלָהָא דְעַלְמָא יְהֵי שְׁמֵיהּ מְבָרֵךְ לְעָלְמֵי עַלְמָא אַלִיפַת יָתָן פִּיקוּדִין יָאִין וְקַיָימִין שַׁפִּירִין אַלִיפַת יָתָן בִּרְכַת חֲתָנָא מִן אָדָם וְזוֹגֵיהּ דְכֵן כָּתְבָא מְפָרַשׁ וּבְרִיךְ יַתְהוֹן מֵימְרֵיהּ דַיְיָ וַאֲמַר לְהוֹן מֵימְרֵיהּ דַיְיָ תְּקוּפוּ וּסְגוֹן וּמְלוֹן יַת אַרְעָא וּכְבוּשׁוּ יָתָהּ. אַלִיפַת יָתָן לִמְבַקְרָא יַת בִּישַׁיָיא מִן אָבוּנָן אַבְרָהָם צַדִיקָא כַּד אִתְגַלֵית עֲלוֹי בְּמֵישְׁרֵי חֲזוֹזָא וּפַקִידַת יָתֵיהּ לְמִיגְזַר עוּרְלָתֵיהּ וִיתֵיב לֵיהּ בִּתְרַע מַשְׁכְּנֵיהּ כְּמֵיחוֹם יוֹמָא דְכֵן כָּתְבָא מְפָרַש וַאֲמַר וְאִתְגְלֵי עֲלוֹי מֵימְרֵיהּ דַיְיָ בְּמֵישְׁרֵיהּ חֲזוֹזָא. וְעוֹד אַלִיפַת לָן לִמְבָרְכָא יַת אֲבֵילַיָא מִן אָבוּנָן יַעֲקב צַדִיקַיָא כַּד אִתְגְלִית עֲלוֹי בְּמַיְיתֵיהּ מִן פַּדַן דַאֲרָם כַּד אַרְעִית לִדְבוֹרָה מַרְבְּיָיתָהּ דְרִבְקָה אִמֵיהּ אוֹרְחָא דְעַלְמָא וּמִיתַת עֲלוֹי רָחֵל בְּאוֹרְחָא וִיתֵיב לֵיהּ יַעֲקב אֲבוּנָן צָוַח וּמְיַלֵיל לָהּ וּמִסְפַּד וּבָכֵי. וְאַנְתְּ רִבּוֹן כָּל עָלְמַיָא יְיָ בִּמְכִילַת רַחֲמִיךְ טַבְיָא אִיתְגְלֵיתָא עֲלוֹי וּנְחִימַת יָתֵיהּ וּבִרְכַת אֲבֵילַיָא בָּרְכַת יָתֵיהּ עַל אִמֵיהּ בְּגִין כְּדֵין כָּתְבָא מְפָרַשׁ וַאֲמַר וְאִתְגְלֵי מֵימְרֵיהּ דַיְיָ עַל יַעֲקב זְמַן תִּנְיָנוּת בְּמַיְיתֵיה מִפַּדַן אֲרָם וּבְרִיךְ יָתֵיהּ:

וירא אלהים אל יעקב עוד - אחר שנסע מלוז הוא בית אל, קרא עוד את המקום השני בית אל כמו שמפרש והולך.

וירא אלהים. אחר עבור הבכי:

אל יעקב עוד. כמו שנראה אליו שם בלכתו לחרן כאמרו הנראה אליך בברחך:

בבואו מפדן ארם. אבל בפדן ארם לא נגלה אליו אע"פ שדבר עמו ע"י מלאך כאמרו ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום:

ויברך אותו. לאחר ששילם נדרו:

וירא וגו׳ עוד. דאע״ג שנדבר ה׳ עם יעקב זה שתי פעמים חדא בפדן ארם. והשנית בשכם מ״מ לא הי׳ בגלוי שכינה שהרי לא כתיב שם וירא. אלא ויאמר ה׳ אל יעקב. אבל כאן נגלה אליו ה׳ כמו שהי׳ בשעת החלום שראה והנה ה׳ נצב עליו והיינו לשון עוד. דמשמעו עוד הפעם:

ויברך אתו. ברכת תנחומים. ונכלל בזה כונה מיוחדת לפרש דבר ה׳ כמו שיבואר:

וירא אלהים וגו' ויברך אתו. ע"ד בכ"מ אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך, שמוסב ע"מ שאומר שם מזבח אדמה תעשה לי, והיה הברכה שמעתה תחול עליו האלהות בקביעות ויהיה הוא וזרעו לב האדם ואומה שלמה מוכנת להענין האלהי בהנהגה השגחיית למעלה מן הטבע: