בראשית לה, כ

וַאֲקֵים יַעֲקֹב קַמְתָא עַל קְבֻרְתַּהּ הִיא קָמַת קְבֻרְתָּא דְרָחֵל עַד יוֹמָא דֵין

וְאָקִים יַעֲקב קַמְתָּא עַל בֵּית קְבוּרְתָּא הִיא קָמַת בֵּית קְבוּרְתָּא דְרָחֵל עַד יוֹמָא דֵין

קבורתה. וקברה שוים:

היא מצבת קברת רחל - שאמר שמואל לשאול כשהלך ממנו לאחר שמשחו למלך.

מצבה על קבורתה. מפני שהקבר על אם הדרך ויש לחוש לחטוטי קברי:

מצבת קבורת רחל עד היום. כך אמר בעל הספר הוא מצבת קבורת רחל שהיתה עומדת וקיימת עד היום הה ובויחי יעקב פי' למה קברה שם:

קברתה. ע״פ דקדוק הלשון קברה מיבעי וכן הי׳ צ״ל מצבת קבר רחל. וכן בס׳ דברים ולא ידע איש את קברתו. קשה קברו מיבעי כי בכ״מ נקרא קבר. אלא משום דקבר מיקרי גם לפני קבורה כמו איש ממנו את קברו וכמו בקברי אשר כריתי וגו׳ אבל אחר קבורה נקרא קברה ע״ש פעולת הקבורה שנצטרף להקבר שהי׳ קודם ג״כ:

ויצב יעקב מצבה על קבורתה. המצבה שעושים על המתים הוא להזכיר מעשיו לדורות שלא ישכח מן הלב, וזה לא שייך ברחל, שהיתה עקרת הבית ושמה נזכר לזכר עולם בלעדי המצבה, וכבר אמרו אין עושים נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, והיתה המצבה רק להכיר מקום הקבורה לא להזכיר מעשיה, ועז"א שהציב מצבה על קבורתה לא עליה, ואמר היא מצבת קברת רחל לא מצבת רחל. ובזה נבדלה מצבה זאת מיתר מצבות שעושים על המתים, שענינם הוא להשאיר זכר המת שיהיה נזכר ע"י המצבה והמת נזכר ע"י המצבה, אבל פה היה בהיפך שהמצבה נתקיימה לזכר עולם ע"י המת, וז"ש שהיא מצבת קבורת רחל. ועוד ששאר מצבות אין נזכרים רק בדור ההוא, אבל מצבה זאת ע"י שהיא מצבת קבורת רחל נשארה קיימת עד היום. שבכל דור ודור יחדשו אותה, למען ידעו קבורת רחל. ולמדו חז"ל שנקברה שם כדי שיתפללו ישראל על קברה בלכתם לגולה, אומר כי הציב מצבה כדי שתהיה קיימת עד היום באחרית הימים, שיצטרכו לדעת מקום קבורת רחל: