דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת וישלח · בראשית פרק לה פסוק יח

בראשית לה, יח

וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן־אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא־לוֹ בִנְיָמִין׃

גימטריה של הפסוק כולו: 3,130 · 13 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק לה

13 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · רמב"ן · אבן עזרא · רשב"ם · דעת זקנים · חזקוני · הרא"ש · בכור שור · העמק דבר · מלבי"ם

רש"י על בראשית לה, יח

בן אוני. בן צערי:

בנימין. נראה בעיני לפי שהוא לבדו נלד בארץ כנען, שהיא בנגב כשאדם בא מארם נהרים, כמו שנאמר (במדבר לג מ) בנגב בארץ כנען, (לעיל יב ט) הלוך ונסוע הנגבה:

בנימין. בן ימין, לשון (תהלים פט יג) צפון וימין אתה בראתם, לפיכך הוא מלא:

תרגום אונקלוס לבראשית לה, יח

וַהֲוָה בְּמִפַּק נַפְשַׁהּ אֲרֵי מִיתַת (נ''י מַיְתָא) וּקְרַת שְׁמֵהּ בַּר דְוָי וַאֲבוּהִי קְרָא לֵהּ בִּנְיָמִין

תרגום יונתן לבראשית לה, יח

וַהֲוָה בְּמֵיפַּק נַפְשָׁהּ אֲרוּם מָטַת עֲלָהּ מוֹתָא וּקְרַת שְׁמֵיהּ בַּר דְווּיִי וְאָבוֹי קְרָא לֵיהּ בִּנְיָמִין

תרגום ירושלמי לבראשית לה, יח

וְאָבוֹי הֲוָה קָרֵי לֵיהּ בִּלְשַׁן בֵּית קוּדְשָׁא בִּנְיָמִין:

רמב"ן על בראשית לה, יח

בן אוני בן צערי בנימין נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהוא בנגב כשאדם בא מארם נהרים כמו שאמר בנגב בארץ כנען (במדבר לג מ) הלוך ונסוע הנגבה (בראשית י״ב:ט׳) בנימין בן ימין לשון צפון וימין אתה בראתם (תהלים פט יג) ולפיכך הוא מלא לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״ה:י״ח) ולא הבינותי זה שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל כדכתיב (בראשית כ״ט:א׳) וילך ארצה בני קדם וכתיב (במדבר כג ז) מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם ויעקב עבר הירדן שהוא למזרחה של ארץ ישראל והיה חוזר דרך אדום שהוא בדרום ארץ ישראל נמצא ארם מזרחית דרומית לארץ ישראל וארץ ישראל לצפונה אבל אם נולד בתחום בית לחם אפרתה שהוא בארץ יהודה כדכתיב (שופטים יט ב) בית לחם יהודה וכתיב (מיכה ה א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה הנה הוא בדרומה של ארץ ישראל והנה בין בית אל ובין בית לחם אפרת נולד ואם המקום בהר אפרים הרי הוא בצפונה של ארץ ישראל כדכתיב (יהושע יח ה) יהודה יעמוד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון ואם בחלקו של בנימין גם כן אינה בדרום דכתיב ויהי להם גבול לפאת צפונה ומכל מקום אין טעם לקרותו בן דרום והנכון בעיני כי אמו קראתו בן אוני ורצתה לומר בן אבלי מלחם אונים (הושע ט ד) לא אכלתי באוני (דברים כו יד) ואביו עשה מן אוני כחי מלשון ראשית אוני (בראשית מ״ט:ג׳) ולאין אונים (ישעיהו מ כט) ולכן קרא אותו בנימין בן הכח או בן החוזק כי הימין בו הגבורה וההצלחה כענין שכתוב (קהלת י ב) לב חכם לימינו ימינך תמצא לכל שונאיך (תהלים כא ט) ימין ה' רוממה (שם קיח טז) רצה להיות קורא אותו בשם שקראתו אמו כי כן כל בניו בשם שקראו אותם אמותם יקראו והנה תרגם אותו לטובה ולגבורה וראיתי בבראשית רבה (בראשית רבה פ״ב:ט׳) בן אוני בן צערי ואביו קרא לו בנימין בלשון הקדש ולא ידעתי מהו כי הכל לשון הקדש וכן שם כל בניו לשון קדש הוא אבל רמזו למה שאמרתי שתרגם הלשון לטובה:

אבן עזרא על בראשית לה, יח

בן אוני. בן אבלי. וכן לחם אונים. לא אכלתי באוני:

רשב"ם על בראשית לה, יח

בנימין - בן זקונים. בן ימים. כמו: לקץ הימין כמו הימים.

דעת זקנים על בראשית לה, יח

בן אוני. על שם מעשה דפלגש בגבעה שעתיד לצאת עד שם:

חזקוני על בראשית לה, יח

בצאת נפשה כי מתה ולא מתה.

בנימין מלא כלומר בן ימים בן זקונים כלומר יחזיק ימיני בזקנותי דוגמא אין מחזיק בידה מכל בנים גידלה.

הרא"ש על בראשית לה, יח

ואביו קרא לו בנימין. מלא כלומר יחזיק ימיני בזקנותי ובלשון תלמוד בעינא חוטרא לידא ומרה לקבורה והאחרים יהיו עם נשותיהן:

בכור שור על בראשית לה, יח

בן אוני. לשון צער:

ואביו קרא לו בנימין. לא רצה לעקור ממנו שם אמו לגמרי אלא תקנו בנימין לשון חוזק. ורש"י פי' לשון דרום כמו (תהלים פ"ט) צפון וימין אתה בראתם ובבל בצפון כדכ' (ירמיהו א׳:י״ד) מצפון תפתח הרעה וארץ ישראל בדרום קרא לו בנימין:

העמק דבר על בראשית לה, יח

בן אוני. יש בזה שני משמעות מלשון צערי כפרש״י ומלשון כחי ואוני שהוא הולד לקח כחה ואונה ששבקה לו:

בנימין. כפרש״י שא״י היא בנגב ארם. ודברי הרמב״ן אינם במח״כ כמש״כ לעיל ל״ב ו׳. ונראה עוד דימין הוא בדרום א״י. והוא יחס גדול שמוכשר יותר לתורה וכמש״כ לעיל בפ׳ לך:

מלבי"ם על בראשית לה, יח

ויהי בצאת נפשה. היה דעתה על הנולד לקראו בשם, וקראה שמו בן אוני, ר"ל בן כחי, שכחי נתן לו כי היא מתה על ידו, ושם זה עצמו קרא לו אביו שם בן ימין שבימין נמצא האון והכח:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
וַיְהִיהָיָה פועלה-י-ה31
בְּצֵאתיָצָא פועלי-צ-א493
נַפְשָׁהּנֶפֶשׁ שם עצםנ-פ-ש435
כִּיכִּי מילת חיבור30
מֵתָהמוּת פועלמ-ו-ת445
וַתִּקְרָאקָרָא פועלק-ר-א707
שְׁמוֹשֵׁם שם עצם346
בֶּןבֶּן־אוֹנִי שם פרטי52
אוֹנִיבֶּן־אוֹנִי שם פרטי67
וְאָבִיואָב שם עצםא-ב-ה25
קָרָאקָרָא פועלק-ר-א301
לוֹ—36
בִנְיָמִיןבִּנְיָמִין שם פרטי162
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Genesis – אונקלוס בראשית (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Genesis – Targum Jonathan on Genesis (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Genesis – On Your Way (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Genesis – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Genesis – דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Genesis – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • הרא"ש: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rosh on Torah – הדר זקנים, ליוורנו ת"ר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Genesis – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim on Genesis -- Wikisource (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Genesis – Malbim, Vilna Romm, 1892. (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.