חזקוני על בראשית פרק לה

קום עלה בית אל פירש״י לפי שאחרת בדרך נענשת ובאת לך זאת מבתך. וא״ת הרי לעיל גבי אחד עשר ילדיו פרש״י עצמו שע״י שמנעה מעשו אחיו ושמא תחזירנו למוטב לכך נענש ממנה שלסוף נפלה ביד שכם. אלא הא בהא תליא מיד שחזר לו מפדן ארם היה לו ליתנה לעשו אולי יעשה תשובה על ידה ועל ידי שהיה הולך ומונעה מעשו ומישתמיט משכם לסוכות ובית אל היה מאחר נדרו.

הסרו את אלהי הנכר שלא תהא העבודה נראית לשם אותו אלהות.

[והחליפו שמלתיכם לפי שעבדו בהם עבודת כוכבים].

אשר באזניהם של אלהי הנכר.

לוזה אשר בארץ כנען כי יש לוז אחרת במקום אחר.

האלהים המלאכים כדכתיב ויפגעו בו מלאכי אלהים והנה מלאכי אלהים.

ותמת דברה פירש״י מה ענין דבורה בבית יעקב כלומר מהיכן נמצאת דבורה עם יעקב הרי כתיב כי במקלי עברתי אלא מלמד ששלחה רבקה את דבורה אחר יעקב להחזירו הוא שנאמר וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך, ושלחתי ולקחתיך משם, ולא רצה לבא ודבורה שהתה עם יעקב בבית לבן ומתה בדרך אצל יעקב ולפי שסתם למעלה שמה כשאמר וישלחו את רבקה אחותם ואת מיניקתה, בא עכשיו והזכיר שמה.

שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב לבד כי שני שמות יהיו לך יעקב וישראל, שאם יעקר מכל וכל את יעקב שמך יאמרו, כי בשביל עוקבה נקרא שמך יעקב כדכתיב הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים, ויקראו שמך פעמים כך ופעמים כך אבל באברהם לא נאמר שמך אברם לפיכך הקורא לאברהם אברם עובר בעשה.

כי אם ישראל יהיה שמך לשון שררה כדכתיב כי שרית עם אלקים ונאה לך שם זה כי מלכים מחלציך יצאו. כאן פרש״י זהו שאול ואיש בושת וא״ת מהו ששנינו מפני מה נענש אבנר על שהשהה מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה שהמליך איש בשת בן שאול ומה לו להענש על כך הלא גזירת הכתוב היא כמו שפרש״י אלא נענש על שכונתו לבייש את דוד כשישהה מלכותו.

ויהי עוד כברת הארץ חסר בי״ת והרי הוא כאלו כתוב ויהי בעוד.

כברת הארץ כברתלשון ריבוי כמו ואוריד כביר יושבים פי׳ מקום רחוק מן העיר. ותלד רחל לא הספיקה ללכת עד אפרת כי עד שמה היה רבוי בארץ.

כי גם זה לך בן פרש״י נוסף על יוסף. כלומר נתקיימה תפלתך יוסף ה׳ לי בן אחר ולא חפץ להמיתך, ולדבר על לבה נתכוונה.

בצאת נפשה כי מתה ולא מתה.

בנימין מלא כלומר בן ימים בן זקונים כלומר יחזיק ימיני בזקנותי דוגמא אין מחזיק בידה מכל בנים גידלה.

ותקבר בדרך אפרתה בשביל שבקושי לידה מתה וירא היה יעקב פן תתלכלך בדמיה כשאר נשים יולדות לפיכך לא הוליכה עד המערה.

למגדל עדר מקום קרוב לאפרת כדכתיב במיכה ואתה בית לחם אפרתה. וכתיב לאלתר ואתה מגדל עדר. ד״א לפיכך לא נקברה במערה לפי שעדיין היה עשו מערער עליה אבל משבא יעקב הלך לו עשו ופטר לו ליעקב את הכל.

וישכב את בלהה בלבל ועקר את מטתה ממקומה כשתבע עלבון אמו, כמו שפרש״י. ובלע״ז ארקוק״א. שיש דברים כתובים בענין אחד ומשמשים שני פנים זה למפרע מזה כמו שפרשתי למעלה גבי ותקע כף ירך יעקב. וישמע ישראל שראובן בלבל מטתו, ויהיו בני יעקב משם והלאה שנים עשר ולא יותר. שלא הוסיף עוד יעקב להזקק עם נשיו וזהו שאמר יעקב אז חללת יצועי כלומר משכבי נסתלק ונפסק. ומקרא דוישמע נכתב שלא תתמה לכשתגיע לכי עלית משכבי אביך לומר מי הגיד לו ליעקב לפיכך קדם כאן ולמדך ששמע. ד״א לכך נקבעה פרשה זו בין מעשה ראובן ובין מעשה בני יעקב ללמדך על פסוק של ויהיו בני יעקב שנים עשר שאינו נמשך אוישכב את בלהה, לומר ראובן הוליד קצת מהם אלא קאי הוא אלידת רחל, ובאותה שעה ויהיו בני יעקב שנים עשר כלומר הוא ולא אחר הוליד את כולם. חזר ושנה מספר בני יעקב ללמדך שבא הוא ושנים עשר בניו אל אביו.

אשר ילד לו בפדן ארם והרי בנימין לא נולד בפדן ארם אלא ה״ק אשר ילד לו על פי התפלה שנתפללה רחל בפדן ארם שאמרה יוסף ה׳ לי בן אחר ומתוך כך מעלה עליו הכתוב כאלו נולד בפדן ארם. ד״א מאחר שרובם נולדו בפדן ארם כאלו נולדו שם כולם. כמו שמצינו בפרשת ויגש הבאים מצרימה שבעים ויוסף ושני בניו ויוכבד היו בכלל שהכתוב הולך אחר הרוב.

ויקברו אתו עשו ויעקב בניו לפי שהיה בכור ויעקב היה חולק לו כבוד הקדימו הכתוב אבל בקבורת אברהם הקדים הכתוב יצחק לישמעאל לפי שישמעאל היה בן השפחה.