חזקוני על דברים פרק ו

אשר אנכי מצוך כ״ף רפה.

ארץ זבת חלב ודבש מקרא קצר, וה״ק כאשר דבר ה׳ אלקי אבתיך לתת לך ארץ זבת וגו'. דבר אחר חסר בי״ת דוגמת הנמצא בית ה׳ ועוד הרבה וה״ק כאשר תרבון מאד בארץ זבת חלב ודבש.

שמע ישראל מצינו באגדה עי״ן של שמע תלויה לפי שהקב״ה ברא מעשיו בעי״ן עי״ן, כיצד ישראל אחד מע׳ שבאומות, האומות אחד בע׳ שבבהמות, בהמות אחד מע׳ שבעופות, עופות אחד מע׳ שבדגים, דגים אחד מע׳ שבשדים, שדים אחד משבעים שבמלאכים. והקב״ה מלך על כולם ועל זה יסד הפייט באזהרת ראשית ושמו מעולה למעלה משבעים.

שמע ישראל וגו׳ שמע והבן לדבר זה ה׳ שהיה מאז מאין תחלה הוא ה׳ של עכשיו והוא ה׳ שיהא חי וקיים באין סוף ותכלה ובענין זה הוא אחד, כלומר יש בו לבדו אחדות כזה מה שלא היה ולא יהיה כן בשום דבר שבעולם. ד״א אי אפשר כאן אלא בשלש אזכרות מפני קטרוג של אומות העולם שאם אמר שמע ישראל ה׳ אחד, היו כל אומה ואומה אומרים על חרפותם על שלנו הוא אומר שהוא אחד, עכשיו שאנו אומרים אלקינו נודע שעל אלקי ישראל הוא מדבר שהוא עמם. ואם אמר ה׳ אלקינו אחד היו אומרים שאלקי ישראל אחד מן האלהים. וכ״ש אם אמר שמע ישראל אלקינו אחד.

בכל לבבך פרש״י בשני יצריך פי׳ לבך לא מצי למקרי אלא חד אבל לבבך מצי למקרי לבביך שני לבבות.

ובכל מאדך לשון מאד, במאד מאד שים לבך ונפשך לאהבה אותו.

והיו הדברים האלה לפי שאמר למעלה ואהבת את ה׳ אלקיך ואיני יודע כיצד ת״ל, והיו הדברים האלה, על לבבך מתוך כך תהיה מכירו ואוהב אותו.

וקשרתם לאות על ידך בכרך אחד ובקשר אחד אבל של ראש והיו לטטפת בין עיניך שמשמע ארבע כמו שפרש״י.

על ידך בכמה מקומות נקרא שמאל יד.

וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך כדי שתזכרם בשעת ביאה ויציאה. על מזזות שומע אני שתי מזוזת ר׳ יצחק אומר הרי הוא אומר ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף זה בנה אב כל מקום שנאמר מזוזת אינו אלא אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתי המזוזות. על מזזות אמרו רבותינו נגד כתפות האדם בתחלת שליש העליון ולצד חוץ.

על מזזות ביתך על מזוזת ביאתך מאותו צד שאתה נכנס בו תחלה היינו מימין דכי עקר איניש כרעיה דימינה עקר ברישא.

ובשעריך דומיא דביתך מה ביתך מקום כבוד אף כל מקום כבוד פרט לבית לולין ורפת ובית התבן וכיוצא בהם.

מבית עבדים פרש״י ממקום שהייתם שם עבדים, ואם תאמר הרי בפרשת יתרו גבי מבית עבדים פירש״י ולא עבדים לעבדים אלא י״ל דהכי קאמר התם או אינו אלא מבית עבדים שהייתם עבדים לעבדים כלומר לא הייתם עבדים לפרעה רק לעבדיו בלבד תלמוד לומר ויפדך מבית עבדים מיד פרעה אמור מעתה עבדים למלך היו ולא עבדים לעבדים ואעפ״כ הוציא אתכם מתחת ידו.

ובשמו תשבע אינו אומר תשבע על משקל תשמע אלא תשבע הראה לכל שאתה מושבע בשמו כשישביעוך אחרים בשמו אל תעבור על השבועה לפי שהוא אדוניך.

כאשר נסיתם במסה הבי״ת נקודה בפת״ח שם מקום נזכר שאמרו בו היש ה׳ בקרבנו אם אין פירוש אם הוא בקרבנו נעבדנו.

ועדתיו אזהרותיו מצות לא תעשה.

[כי ישאלך בנך מחר מחר זה לאחר זמן הוא].

אשר צוה ה׳ אלקינו אתכם בבן חכם הכתוב מדבר שמדקדק כל כך בטעם המצוות, ובמה שאמר אתכם לא הוציא עצמו מן הכלל דכיון שאמר ה׳ אלקינו קבל עליו עול מלכות שמים, ואתכם דקאמר היינו משום שלא נולד בשעת הצווי, אבל האומר מה העבודה הזאת לכם ולא הזכיר שם שמים מוציא עצמו מן הכלל של העבודה דמשמע שאינה עליו.

לעינינו ואנחנו עדים בדבר.

לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה פי׳ נהיה אותם הנוחלים כל הימים שהם חיי העוה״ב. ודבר זה תשובה לסכלות ולחוסר דעת המינין ששואלים לישראל למה לא פי׳ משה בדבריו לישראל שיירשו גן עדן והבאת העולם הבא אם יקיימו התורה. תשובה לדבריהם הרי כאן בפירוש הזכיר שכר העולם הבא ומה שלא נדר להם בהרבה מקומות אלא הארץ ושלות העולם הזה היינו כדי להשמיעם דבר השוה לכל אנשים ולנשים ולטף לחכמים ולשאינם חכמים כדי להמשיך לבם ליראה וכמו כן מטעם זה לא הזהיר משה רבנו לישראל עונש גיהנם אם לא ישמרו מצות התורה אלא הזהירם עונש חי העולם הזה כמו שמפורש בפרשת בחוקותי ובפרשת תבא ובכמה מקומות אחרים.

וצדקה תהיה לנו סרסהו וצדקה תהיה לנו לפני ה׳ אלקינו כי נשמור וגו׳ כלומר שכר גדול נקבל על כך. ד״א מוסב אכי ישאלך בנך מחר, אמור לו וצדקה תהיה לנו כלומר שכר גדול נקבל על זאת כדי להמשיך לבו ליראת שמים.