דברים ו, ח

וקשרתם לאות על ידך. אלו תפלין שבזרוע:

והיו לטטפת בין עיניך. אלו תפלין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:

וְתִקְטְרִנוּן לְאָת עַל יְדָךְ וִיהוֹן לִתְפִלִין בֵּין עֵינָיךְ

וְתִקְטוּרִינוּן לְאָתִין כְּתִיבִין עַל יְדָךְ דִּשְמָאלָא וִיהֲווֹן לִתְפִילִין עַל מוֹקְדָךְ כֻּלּוֹ קָבֵיל עַל עֵינָךְ

וקשרתם לאות על ידך. מפורש:

לטטפת. אין למלה הזאת ריע במקרא והמכחשים אמרו שהוא מגזרת והטף אל דרום וזה לא יתכן כי שרש הטף נטף וזה חסר נו״ן וכפול הטי״ת:

טטפת ט' תגין כנגד ט' איברים שבראש:

ידך בגי' גובה היד:

וקשרתם לאות על ידך. אלו תפילין של יד. ובאה הקבלה ביד זו היא יד של שמאל, לפי שהשמאל נקראת יד, כענין שכתוב (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים, וכתיב (שופטים ה) ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים, וכן כתוב (שמות יג) והיה לאות על ידכה, בתוספת ה"א, ודרשו רז"ל יד כהה, והיא השמאל. ומקום ההנחה ביד, קבלו רז"ל שהוא למעלה בעליון הזרוע שהוא כנגד הלב, ומה תפילין של ראש בגובה של ראש אף תפילין של יד בגובה של יד, והוא עליון הזרוע, שאלו תאמר על היד ממש והוא המקום שעל היד הנקרא קנה, לא היה כנגד הלב, ולפי שבאה הקבלה כנגד הלב לכך יש לנו להניחו במקום הנקרא זרוע שהוא למעלה מן הקנה, הוא שכתוב (איוב לא) ואזרועי מקנה תשבר. וכן דרשו רז"ל חביבין ישראל שסבבן הקב"ה בתפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן. ועוד אמרו, וקשרתם לאות שתהא בקשירה אות, זהו קשר של תפילין שקבלו רז"ל הלכה למשה מסיני.

והיו לטוטפות בין עיניך. למעלה ממצחו במקום המוח שהוא מקום השכל, ודרשו רז"ל, בין עיניך מקום שעושה קרחה, ממה שכתוב (דברים יד) ולא תשימו קרחה בין עיניכם. ועוד דרשו, לטטפות בין עיניך כל זמן שיהיו בין עיניך יהיו שתים, ועל כן אסור להניח תפילין של ראש תחלה ואח"כ של יד.

וקשרתם לאות על ידך בכרך אחד ובקשר אחד אבל של ראש והיו לטטפת בין עיניך שמשמע ארבע כמו שפרש״י.

על ידך בכמה מקומות נקרא שמאל יד.

וקשרתם לאות על ידך. עשה לך בהם סימנים, שלא תשכח' שתקשרם על ידך. ובמקום אחר הוא אומר כתוב על ידכה בה', לומר שעל יד כהה תקשרם, לפי שיד הימין מושיטין בכל מקום והן עסקניות אין ראוי לתת התפילין עליה:

והיו לטוטפות. אשגרט בל', כמו שפיל ואזיל בר אווזה ועינהא מטייפי, וכמו הלוך וטפוף תלכנה, שמביטות לכאן ולכאן לעיין אחר הבחורים:

בין עיניך. מקום שמוח התינוק רופס במקום שער. אף מקום שיער כתי' הכא בין עיניך וכת' התם לא תשימו קרחה בין עיניכם. מה להלן מקום שיער אף כאן מקום שער. ורבותי' דרשו מלטוטפות ארבע בתים שבתפילין טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים. ותפילין של יד על הקיבורת של יד שקורין שורץ, והוא כנגד הלב. ואן ספק בדבר, כי כך קבלנו מרבותינו וכה עשו אבותינו. והאומ' שהוא ספק, כאילו נותן ספק על אלף שנקראת ב' ועל ב' א', ועתידין ליתן את הדין:

וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. נתבאר בס׳ שמות ס״פ בא דזה הלשון ענינו דקשירת תפלין המה כלי מלחמה נגד המפריעים לשמור סגולת היהדות בשני אופני מלחמה שמועיל החרב כמבואר שם בארוכה:

וכתבתם על מזזות ביתך. על משמעו לקבוע במסמר על המזוזה מבחוץ:

ובשעריך. משמע לחקוק בשער ולתחוב הפ׳ בחקיקת מזוזת השער. ומובן דה״ה להיפך כשר אלא אורחא דמילתא דבבית שהוא מקום משומר ונקי יותר טוב שיהא נראה הפ׳ מבחוץ ובשערי הצרות ועיר שאין המקום משומר ונקי כ״כ יותר טוב שיהא סגור:

וקשרתם ונגד המעשה וקשרתם לאות על ידך, והוא נגד בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך שהתפלין שביד הוא לשעבד את הכח המתאוה השוכן בלב אל אהבת ה' והוא נגד בכל נפשך, והתפלה של ראש לשעבד כח השכל והמחשבה לאהבתו והוא נגד בכל לבבך, ונגד בכל מאדך אמר וכתבתם על מזזות ביתך שביתך מציין הקנינים וכל הרכוש כלם יהיו משועבדים לאהבת ה':

ג ר"ל דדומה כאלו כתיב שני פעמים שנים טט פירוש שנים הוא:

ד דבכתפי כשרוצים לדבר שנים אומרים טט:

ה דבאפריקי כשרוצין לדבר שנים אומרים פת דהיינו ארבע כלומר ארבע פרשיות בכל תפילין ועיין בתוספות סנהדרין ריש פרק קמא: