בכור שור על בראשית פרק מ

ויתן אותם במשמר. עד שיאספו אליו שריו ועבדיו לדונם על סרחונם ולדעת מה יעשה להם:

וישרת אותם. כי שרים גדולים היו:

איש כפתרון חלומו. כלו' חלום שהוא דומה לפתרון שנסתר להם וחכמי' פי' איש כפתרון חלומו של חבירו שזה ראה את חבירו משקה וזה אותו תלוי:

מדוע פניכם רעים היום. יותר משאר הימים:

ופותר אין אותו. לפי שאנו במשמר שאם לא היינו במשמר היינו הולכים אצל החרטומים וחכמים:

הלא לאלהים פתרונים. מאת הק' החכמה והתבונה ואם ירצה אני אפתור לכם:

והיא כפורחת. כשבא הפרח בא הנץ ומיד בשלו האשכלות ונעשו ענבים מבושלות וזה החלום לא נראה להם אלא בזכותו של יוסף שמתוך אילו החלומות נודע שהוא פותר וע"כ נתגלגל שיצא מבית האסורים לאחר זמן:

ג' השריגים ג' ימים הם. הבין יוסף כי לא המראה ע"י השריגים אלא על דרך הזמן שבזמורה אחת היה יכול כל זאת לראות ואין לומר ג' שנים או ג' חדשים כי אין סברא שיאריך פרעה כ"כ זמן הדין ונזכר כי לסוף ג' ימים היה יום הלידה ויעשה יום משתה ויהיו שם שריו ועבדיו ומסברא אז ידין אותם לכך נתן זמן של ג' ימים כי חזיון ופתרון הוא כמו חדה וצריך החוזה והפותר לתת לב לדבר שהוא ראוי להיות כי י"ל בלב כך בכמה עניינין כמו בכאן שהיה יכול לומר ג' שנים או ג' חדשים או ג' שבועות ויש לו לחשוב איזו סברא להיות יותר ועל אותו יסמוך כי כל גמרא בלא סברא אינו כלום:

ישא פרעה את ראשך. יזכור אותך וימנה אותך בתוך עבדיו כמו כי תשא את ראש בני ישראל:

כי אם זכרתני אתך. הא כי בלשון דילמא היא כמו כי תאמר בלבבך וכמו שאמרו רבות' דכי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא, והאי לשון דילמא הוא והכי היה אומר לו שמא אם תזכיריני ועשית עמדי, בלשון בקשה היה אומר לו אדני שמא אם תזכיריני כשיטב לך תעשה נא עמדי חסד ואיזה חסד שתזכיריני אל פרעה והוצאתני ואל יאמר לבך לאמר אם אזכירך ואוציאך לא אעשה כי אם רעה כי אדם רע אתה וברעתך מכרוך אנשי מקומיך לכאן ואף כאן רצית לאנס אשת איש דטב לביש לא אעבוד לכך אמר:

כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה. כי לא היה לי פשיעה בדבר כי שמו אותי בבור ולכך תעשה עמי חסד ותחשוב לך צדקה אם תוציאני מכאן:

כי טוב פתר. ניכרים דברי אמת וגם הפתרון דומה ונופל על סיגנון החלום:

אף אני בחלומי. לפי שחלומו דומה קצת לחלום שר המשקים אמר אף אני כעניין זה ראיתי:

סלי חורי. חריות של דקל ונעשה חורים חורים ודרך החורים היו העופות אוכלים:

ישא פרעה את ראשך. זה הבין יוסף ממה שבסל העליון היו העופות אוכלין ידע כי הראש עליון ילקה שיסיר ראשו מעליו ואכילת העוף אוכליו כי יתלה אותו ויאכלוהו עופות ולא חיות:

ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו. לא שם לבו עליו ושכחו וי"מ ולא זכר מיד ושכחו לאחר זמן וי"מ ולא זכר לא מחמת שנאה ורשע אלא שכחו:

שיחי כקרב יחשב, וקולי אל הקשב, ורוח שממעלות עלה נחה והשב, קדוש תהלות יושב, ועמך לעירך השב, בסיימי סדר וישב.