בראשית מ, יג

ישא פרעה את ראשך. לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אתך עמהם:

כנך. בסיס שלך ומושבך:

בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין יִדְכַּר פַּרְעֹה יָת רֵישָׁךְ וִיתֵיבִנָּךְ עַל שִׁמּוּשָׁךְ וְתִתֵּן כַּסָּא דְפַרְעֹה בִּידֵהּ כְּהִלְכְתָא קַדְמָאָה דִּי הֲוֵיתָא מַשְׁקֵי לֵהּ

בְּסוֹף תְּלָתֵי יוֹמִין יֵיעוּל קֳדָם פַּרְעה דוּכְרָנָךְ וְיָרִים יַת רֵישָׁךְ בִּיקָר וִיתֵבִינָךְ עַל שִׁמוּשָׁךְ וְתִתֵּן כַּסָא דְפַרְעה בִּידֵיהּ כְּהִלְכָתָא קַדְמָאָה דַהֲוִית מְזוֹגֵיהּ

ישא פרעה את ראשך ירים. הנכון שהוא בדרך מספר. והעד וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו (בראשית מ כ) ובפרשת כי תשא אפרש זה:

כנך משמרתך הראשונה ומכונתך ומתכונתך. ויתכן להיותו מן גזירת כן. וכמוהו ועמד על כנו (דניאל יא כא):

ישא פרעה את ראשך - כמו: שא את ראש כל עדת וגו', ימנה אותך פרעה בתוך עבדיו.

והשיבך - כדי להשיבך על כנך. וכן כתיב: וישא את ראש שר המשקים בתוך עבדיו, אבל והשיבך ה' מצרים פירושו וישיב אותך.

כמשפט הראשון. קודם שעלית להיות שר:

אשר היית משקהו. אתה בעצמך וזה יעשה עתה להראות ולהודיע שהוא מקבל אותך בסבר פנים יפות:

בעוד שלשת ימים מה שלא נתן יוסף זמן בפתרון שר המשקים רק שלשה ימים לפי שראה כל החלום דבר נחוץ כמו שנאמר והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ואגב גררא דהאי פתר כמו כן לשר האופים.

והשיבך הוי״ו בפת״ח וה״א בחטף פת״ח.

ישא פרעה את ראשך. יזכור אותך וימנה אותך בתוך עבדיו כמו כי תשא את ראש בני ישראל:

כמשפט הראשון אשר היית משקהו. לא משום שהוא יום הולדת וכבוד המלך שיהא השר הראשי משמש בעצמו. אלא כמשפט הראשון בעת שמנה אותך לשר המשקים. ואינו משקה בעצמו מחמת כבוד המלך. ולא מחמת אהבה להראות שחביב שימושו לפני המלך וזה הוכיח משני דברים. ממה שפרח הנץ היה בעלוי יותר מהרגיל. וממה שראה סוחט בעצמו הענבים ונותן לפניו. הבין ששימושו חביב מאד בעיני המלך עד שנהנה ממעשיו לעיניו:

בעוד שלשת ימים. ישתנה דינך לטובה בשלשה ענינים. א] עד עתה היה משפטך לתליה, ועתה ישא ראשך וימחל עונך. ב] ולא זאת לבד, כי והשיבך על כנך, היינו לביתך ולאחוזתך, שעד עתה הרוגי מלך נכסיהם למלך. ג] ולא זאת, כי גם ונתת כוס פרעה בידו כאלו לא נמצא בך חטא כלל מעולם, וע"ז היה מורה הפריחה והנצה והענבים, שבאו תכופים זאח"ז שנמחל לו אחת אחת כמשפט. אמנם אמר אליו בל תדמה שבאמת אתה זך מפשע ותצא זכאי עפ"י המשפט והדין, לא כן הוא, שבאמת הדבר עומד כמשפט הראשון, שלפי משפט השופטים הלא שפטו אותך משפט מות, כי אתה חייב מיתה מצד אשר היית משקהו, ופשעת בדבר שלא השגחת להסיר זבובי מות מכוס המלך, וזה המחייב שלא תנקה במשפטך, רק מה שתצא זכאי הוא כדי שעל ידך אצא גם אני לחפשי, שאני אסור פה בחנם בלא פשע. ועז"א,