בכור שור על בראשית פרק כט
רבי יוסף בכור שור · 17 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
בראשית כט, אוַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי־קֶדֶם
וישא יעקב רגליו. מאחר שהבטיחו הק' נראה לו כאילו פורח ונושא רגליו והלך בזריזות:
בראשית כט, הוַיֹּאמֶר לָהֶם הַיְדַעְתֶּם אֶת־לָבָן בֶּן־נָחוֹר וַיֹּאמְרוּ יָדָעְנוּ
בן נחור. לפי שהיה נחור בעל שם וניכר ונודע לכל יותר מבתואל:
בראשית כט, זוַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא־עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ
לא עת האסף המקנה. לא לבית ולא לדיר כמו (שופטים י״ט:ט״ו) ואין איש מאסף אותם הביתה:
בראשית כט, חוַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל־הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן
לא נוכל. להשקות כי האבן גדולה ואין אנו יכולין לגללה עד שנאסף כולנו, נערים היה הרועים אבל יעקב איש גבור היה וגללה:
בראשית כט, יבוַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאָבִיהָ
ותגד לאביה. מפני ששמעה מה שהיה קרוב לאביה אבל ברבקה שלא היתה יודעת מי הוא כתב בה ותגד לבית אמה כי מה טיבו שתלך ותגד לאביה:
בראשית כט, יגוַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת־שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן־אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק־לוֹ וַיְנַשֶּׁק־לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל־בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
ויספר ללבן את כל הדברים האלה. איך באה לו הברכה והבכורה כדי שיאות לתת לו בתו ואיך ברח מפני עשו שמא יתמה גדול כמותו איך בא במקלו ובתרמילו בלא שום דבר והגיד לו כי ברח הוא ונס לנפשו שלא רצה לעשות שום הרגש וירגיש עשו פן ירדוף והכהו נפש:
בראשית כט, טווַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הֲכִי־אָחִי אַתָּה וַעֲבַדְתַּנִי חִנָּם הַגִּידָה לִּי מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ
הכי אחי אתה וגו'. בשביל שאתה קרובי יש עלי להרבות שכר כי יש עוון באחיו יותר מבאיש נכרי כדכתיב (ירמיה כ"ב י"ג) ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו:
בראשית כט, יזוְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה
ועיני לאה רכות. נותן טעם למה שאל רחל שהיא הקטנה ואם אומר בשביל שרחל יפת תואר הייתי סבור שלאה מכוערת מגיד לך הכתוב שלא היה בלאה שום דופי אלא בעלת תואר ובעלת יופי לא היתה נופלת מרחל רק שעיניה רכות וכשהולכת נגד הרוח קשה לה ולכך היה שולח לבן רחל עם הצאן ולא לאה או שמא לחלוק כבוד לגדולה:
בראשית כט, כוַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ
ויהיו בעיניו כימים אחדים. שלא תתמה למה אומר שבע שנים היה לו לומר שנה או שנתים מגיד לך שכל כך היה אוהב את רחל שעדיין נראה לו שהוא אונה אות לבן שנתן לו אשה יפה כזאת בשביל עבודה מועטת:
בראשית כט, כאוַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־לָבָן הָבָה אֶת־אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ
כי מלאו ימי. השלמתי תנאי שלי:
הבה את אשתי. כי כבר היא אשתי נתת לי מתחלת התנאי אלא שמחוסרת הכנסה [הג"ה לא ראיתי]:
בראשית כט, כגוַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת־לֵאָה בִתּוֹ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיהָ
ויבא אליה. ולא היה יכול להחזירה מאחר שבא אליה:
בראשית כט, כהוַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל־לָבָן מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי
ויהי בבקר וגו'. בבקר הרגיש שהיא לאה ולימד על צניעותו של יעקב שלא ריבה דברים באשתו שאם הרבה היה מבין בקולה ובדיבורה או שמא לא הרבה לדבר עם רחל מתחלה קודם שנשאה עד שיכיר קולה:
בראשית כט, כזמַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם־אֶת־זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע־שָׁנִים אֲחֵרוֹת
מלא שבע זאת. של שבעת ימי המשתה כי שבע שני עבודתו כבר מילא כדכתיב לעיל כי מלאו ימי וכן מוכיחים הפסוקים בתוך י"ד שנים שעבד בשביל רחל נולד יוסף כי בלדת יוסף אומר שלחוני:
בראשית כט, לוַיָּבֹא גַּם אֶל־רָחֵל וַיֶּאֱהַב גַּם־אֶת־רָחֵל מִלֵּאָה וַיַּעֲבֹד עִמּוֹ עוֹד שֶׁבַע־שָׁנִים אֲחֵרוֹת
ויאהב גם את רחל מלאה. כלו' לאה אהב ורחל יותר מלאה שאינו אומר ויאהב את רחל ולא לאה:
בראשית כט, לאוַיַּרְא יְהוָה כִּי־שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת־רַחְמָהּ וְרָחֵל עֲקָרָה
כי שנואה לאה. גבי אהבתה של רחל שאינו אוהב אותה כמו רחל אבל שנואה לאו דווקא דא"כ קשי קראי אהדדי:
בראשית כט, לדוַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי־יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ לֵוִי
הפעם ילוה אישי אלי. יתחבר כמו (במדבר י"ח) וילוו אליך וישרתוך וכמו אתלוי בהדיה האי טעייא, כן דרכה של לאה שנותנת שתי ידות מן הכבוד להק' והג' לבעלה ולכך קרא שם שני בניה ע"י הודאתו של הק' שראה לשמוע עניה והג' על שם חבור בעלה וכן יהודה ויששכר בהודאת הק' לזבולון אמרה יזבלני אישי ולפיכך אמרה ביהודה הפעם אודה את ה' כלו' הפעם אני צריכה שיקרא שמו על הודאת הק':
בראשית כט, להוַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת־יְהוָה עַל־כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת
ותעמד מלדת. כי לאה בשנה ראשונה ילדה ראובן ובב' שמעון ובג' לוי ובד' יהודה ובה' עמדה וזה ותעמוד מלדת ונתנה שפחתה ליעקב ובו' יששכר ובז' זבולון ודינה בכרס אחד דלא כתב בדינה ותהר וזבולון דינה ויוסף נולדו בפרק אחד כולם נולדו בז' שנים:
מקורות הנוסח של הפירושים
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.