בראשית לד, טז

ונתנו. נו"ן שניה מדגשת, לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן ונתננו:

ואת בנתיכם נקח לנו. אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעקב ובתשובת בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב, לקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם, דכתיב ונתנו את בנותינו, לפי דעתנו, ואת בנותיכם נקח לנו, ככל אשר נחפוץ וכשדברו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים (פסוק כא) את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם, כדי לרצותם שיאותו להמול:

וְנִתַּן יָת בְּנָתָנָא לְכוֹן וְיָת בְּנָתֵיכוֹן נִסַּב לָנָא וְנִתּוּב עִמְּכוֹן וְנֵיהֵי לְעַמָּא חָד

וְנִיתַּן יַת בְּנָתָנָא לְכוֹן וְיַת בְּנָתֵיכוֹן נִיסַב לָנָא וְנִיתַב עִמְכוֹן וּנְהֵי לְעַמָא חָד

וְנָתַנּוּ - דגש. כמו ונתננו פירוש ניתן. וְנָתַנְנוּ וכן מצרים נתנו יד. כמו נתננו.

והיינו לעם אחד. יכולים אתם להיות כמונו שאתם יכולים להמול אבל אנו אין אנו יכולים להיות ככם הערל יכול להיות נמול אבל הנימול אינו יכול להיות ערל בשר ואם תרצו שנהיה עם אחד הימולו אתם:

ונתנו את וגו׳. כאן נתחכמו חכמה גדולה, והוא כי מדרך הרמאי שלא לדקדק בפרטי התנאים, ואדרבא יבקש להקל הדבר על שכנגדו כדי שיתרצה לעשות הדבר, שבזה יעשה את אשר זמם לעשות. ובני יעקב הפכו הדבר, לעקר מלב שכנגדם ספק ערמה, ואמרו תנאי הוא הדבר, ונתנו את בנותינו וגו׳ ואת בנותיכם נקח וגו׳, פרוש שהרשות בידינו לתת ולקחת, ודבר זה יגיד סימן מבהק כי מדברים בישר לבב לא לצד ערמה בעולם.