בכור שור על בראשית פרק מד
רבי יוסף בכור שור · 11 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
בראשית מד, ההֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם
הלא זה אשר ישתה אדני בו. ויכולים אתם לדעת שיתבקש קודם שתרחיקו כדי להשקות את אדוני ואפי' היה הדבר שאין מתבקש הלא ידעתם כי נחש ינחש אדוני בו בדבר הגנוב לו ויודע הכל כי הגיד לכם דרך מולדתכם ואיך גנבתם ממנו כי כל דבר לא יכחד מאדוני:
בראשית מד, יוַיֹּאמֶר גַּם־עַתָּה כְדִבְרֵיכֶם כֶּן־הוּא אֲשֶׁר יִמָּצֵא אִתּוֹ יִהְיֶה־לִּי עָבֶד וְאַתֶּם תִּהְיוּ נְקִיִּם
כדבריכם. שאמרתם נהיה לאדוני לעבדים:
כן הוא. הוא מיעוט הוא לבד בנימין יהיה עבד ואתם תהיו נקיים ואעשה עמכם לפנים משורת הדין. שמע' מפי הח"ר קרשב"א:
גם עתה כדבריכם כן הוא. כלו' א"כ הדין כמו שאתם אומרים איני רוצה להחמיר עליכם כ"כ אלא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד לבעל גניבה כמו שאמר למעלה לקחת אותנו לעבדים אבל כשנתנה תורה נתחדש הדין שישלם כפל אם יוכל לשלם אבל אם אין לו ונמכר בגניבתו לעבד:
ואתם תהיו נקיים. כי שמא לא פשעתם אתם בדבר ומספק לא תהיו לעבדים:
בראשית מד, יבוַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן
ויחפש בגדול וגו'. שלא יבינו שהוא יודע היכן הוא וכשהיה מוצא הכסף אין בכסף עלילה כי אין דרך הסוחרים להביא כסף מצומצם והשאר מוליכים עמם:
בראשית מד, טזוַיֹּאמֶר יְהוּדָה מַה־נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה־נְּדַבֵּר וּמַה־נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת־עֲוֺן עֲבָדֶיךָ הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם־אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר־נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ
האלהים מצא את עון עבדיך. מצא מקום לפרוע עון עבדיך:
גם אשר נמצא הגביע בידו. משנמצא לא רצה לדון עליו מיתה כמו בתחלה:
בראשית מד, יזוַיֹּאמֶר חָלִילָה לִּי מֵעֲשׂוֹת זֹאת הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה־לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל־אֲבִיכֶם
עלו לשלום. כי שמא לא פשעתם:
אויבי שקץ תשקץ, בשמתא ליהוי ראשם האליה והעוקץ, ולישועתי הער והקץ, בסיימי סדר ויהי מקץ.
בראשית מד, יחוַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר־נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל־יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה
ויגש אליו יהודה. הערב:
ויאמר אליו בי אדני וגו'. מחלה אני פניך שתשים אזנים ותבין מה שאני אומ' כי ירא אני לומר לך בפי' מה שעם לבי כי יודע היה יהודה כי יוסף צוה לתת הגביע באמתחת בנימין כי קים להו בבנימין והדברים מוכיחים כמו שאמר יהודה אלא היה ירא לומ' לו בפי' ולכך אמר לו כשתבין אל יחר אפך בעבדך אם אני מוכיחך כי כמוך כפרעה כי יודע אני שאתה כמלך ואין לומר למלך בליעל וי"ל כי כמוך כפרעה כלו' על כרחך אני מתווכח עמך כי למ' אקביל עליך כי כמוך כפרעה ואין פרעה גדול ממך ואיך אקביל לפניו עליך ולפיכך צריך לי שתשים לב לוויכוח שלי:
בראשית מד, יטאֲדֹנִי שָׁאַל אֶת־עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ־לָכֶם אָב אוֹ־אָח
אדוני שאל וגו'. מה לך על אבינו ואחינו וכי לכל הבאים אתה שואל על משפחתם ואעפ"כ הגדנו לך וכי יש לנו אח קטן כי לא היינו נשמרים ממך ועל אשר לא תהיה שואל למה לא בא עמכם אמרנו כי אבינו זקן וצריך לו שישמשנו ושלא תאמר למה לא נשאר אחד מן האחין לשמשו אמרנו ילד זקונים הוא זה ואין אבינו מניחו להפרד ממנו:
בראשית מד, כוַנֹּאמֶר אֶל־אֲדֹנִי יֶשׁ־לָנוּ אָב זָקֵן וְיֶלֶד זְקֻנִים קָטָן וְאָחִיו מֵת וַיִּוָּתֵר הוּא לְבַדּוֹ לְאִמּוֹ וְאָבִיו אֲהֵבוֹ
כי אחיו מת ויותר הוא לבדו. ואין לו תמורה ועוד כי אביו אהבו ולא שמת לבך על זאת אלא אמרת הורידוהו אלי וגו' וכי לאחינו היית צריך למה שאלת להביאו והיכן היא שימת העין שלך אפי' גנב לך היה לך לעבור על פשעו ואתה רוצה להבקיעו (לעכבו) אליך ולהשתעבד בו הזה חסדך שאמרת אשימה עיני עליו שאתה בא עליו בעלילה:
בראשית מד, כבוַנֹּאמֶר אֶל־אֲדֹנִי לֹא־יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת־אָבִיו וְעָזַב אֶת־אָבִיו וָמֵת
ועזב את אביו ומת. אביו ביום שלא יראנו ימות ולא חששת גם לזאת אלא אמרת אם לא ירד אחיכם לא תראו פני ומאי כולי האי שהיתה צריך לאותו הנער ועתה אתה רוצה לעכבו ולא מוכיחים הדברים שאתה גרמת זה העיכוב כי מאד היית מתאווה לו ולא ידענו על מה:
בראשית מד, לוְעַתָּה כְּבֹאִי אֶל־עַבְדְּךָ אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ
ונפשו. של אבי:
קשורה בנפשו. של נער ואם תצא נפשו של נער תצא נפשו של אבי אחריה כי קשורה היא בה מאהבתו אותו:
בראשית מד, לבכִּי עַבְדְּךָ עָרַב אֶת־הַנַּעַר מֵעִם אָבִי לֵאמֹר אִם־לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל־הַיָּמִים
כי עבדך ערב את הנער. אם תאמר למה אני מדבר לפני אחי שהם גדולים ממני כי אני ערב אם לא אביאנו אליו וחטאתי לאבי ואם אתה צריך לעבד הנני עבדך תחת הנער כי אם תעכב אותו לא אשוב אני כי איך אראה ברעה וגו' ומוטב שאשאר אני לבדי והוא יעל ולא שישאר הוא ואני צריך לברוח במקום שאין מכירין ועוד שאתה אומר שאינך רוצה לקנות אותנו לעבדים דשמא לא פשענו ואיך תמית את אבינו בודאי לא פשע וקודם מעשה אמרנו לך ועזב את אביו ומת וא"ת אני אפסיד עבדי הנני במקומו דעדיפנא:
מקורות הנוסח של הפירושים
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.