בראשית מד, יב

בגדול החל. שלא ירגישו בו שהיה יודע היכן הוא:

וּבְלַשׁ בְּרַבָּא שָׁרֵי וּבִזְעֵירָא שֵׁצִי וְאִשְׁתְּכַח כַּלִּידָא בְּטוֹעֲנָא דְבִנְיָמִן

וּפִשְׁפֵּשׁ בִּרְאוּבֵן שָׁרֵי וּבְבִנְיָמִין פָּסַק וְאִשְׁתַּכַּח אוֹגְבִין בְּטוֹנָא דְבִנְיָמִין

וּפִּשְׁפֵּשׁ:

בגדול החל. כדי שלא ירגישו שהיה יודע שאין הגביע כי אם באמתחת בנימן ועשה זה כדי להתנכר.

וימצא הגביע באמתחת בנימן. היו מביישים אותו והיו קורין לו גנב בר גנבתא, על שם שכתוב (בראשית ל״א:י״ט) ותגנוב רחל את התרפים והיו מכים אותו על כתפיו. ולפי שהיו חושדים אותו ואין בו זכה ששרתה שכינה בחלקו זהו שכתוב (דברים ל״ג:י״ב-י״ג) ובין כתפיו שכן. ומה שכתוב ויקרעו שמלותם אף בנימן בכלל, ולפי שהיו חושדים אותו והיה זכאי זכה ולקח עטרה על זה, שיצא ממנו מרדכי שקרע בגדיו על ישראל שנאמר ויקרע מרדכי את בגדיו. אבל הם היו ראויים לזה שבסבתם קרע אביהם את בגדיו שנאמר (בראשית ל״ז:ל״ד) ויקרע יעקב שמלותיו, והנה הענין מדה כנגד מדה הן לעונש הן לשכר. ומה שקרעו אחי יוסף שמלותם הכל היה על ידי מנשה, שהרי מה שכתוב ויצו את אשר על ביתו מנשה היה, ולפי שהוא עשה כל הענין הזה והיה שליח לרדוף אחריהם ולהתעולל עליהם בגביע והיה סבה שקרעו שמלותם לכך נקרעה נחלתו חציה בארץ כנען וחציה בעבר הירדן.

וימצא הגביע אבל בכסף הנמצא לא היה שום עלילה כי יש לומר אין דרך סוחרים להביא כסף בצמצום.

ויחפש בגדול וגו'. שלא יבינו שהוא יודע היכן הוא וכשהיה מוצא הכסף אין בכסף עלילה כי אין דרך הסוחרים להביא כסף מצומצם והשאר מוליכים עמם: