דלג לתוכן הראשי
כוונות

שמחה ואושר

״מצווה גדולה להיות בשמחה״ – איך עושים את זה ביום רגיל

מערכת האתר · עודכן

״מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד״ הוא משפטו של רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר״ן תנינא, כד), שנשען על פסוקים כמו ״עבדו את ה׳ בשמחה״. השמחה לא מגיעה לבד – בונים אותה: מחפשים את הטוב, שרים, רוקדים, מודים, ונמנעים מעצבות של ייאוש. ובכל זאת, אין זו חובה להעמיד פנים כשכואב.

מאיפה המשפט

המשפט ״מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד״ נמצא בליקוטי מוהר״ן לרבי נחמן מברסלב, והוא הפך לשיר ולסיסמה. רבי נחמן הוסיף שם שצריך להתגבר בכל כוח ״להרחיק העצבות והמרה שחורה״, ושלפעמים צריך לשמח את עצמו גם במילי דשטותא – בדברים קלים, בצחוק, כדי להגיע לשמחה.

הרעיון שורשו בתורה עצמה. בפרשת התוכחה נאמר שהקללות באות ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל״. ובתהילים: ״עבדו את ה׳ בשמחה״. השמחה איננה תוספת נחמדה – היא חלק מהעבודה עצמה.

שמחה ביום חול

קל לשמוח בחג, בחתונה, באירוע. אבל רוב החיים הם ימים רגילים. כאן השמחה נבנית מרגעים קטנים: לברך ברכה על פרי מתוך תשומת לב, לשיר שיר באוטו, לצחוק עם הילדים, לסיים משימה ולעצור רגע ליהנות מזה. חז״ל אמרו שאין עומדים להתפלל ״אלא מתוך שמחה של מצוה״ – גם התפילה היומית אמורה לצאת ממקום שמח.

ועוד כלי: מוזיקה. בתנ״ך, כשרוח רעה בעתה את שאול, דוד ניגן לו ״ורוח לשאול וטוב לו״. ואלישע הנביא ביקש ״קחו לי מנגן״ כדי להגיע לנבואה. ניגון יכול לשנות מצב רוח.

שמחה איננה העמדת פנים

חשוב להבין מה המשפט לא אומר. הוא לא אומר שאסור להיות עצוב, ולא שמי שבוכה נכשל. אותו רבי נחמן דיבר על ״לב נשבר״ ועל התבודדות שבה אדם שופך את לבו ובוכה לפני ה׳. וההלכה עצמה קובעת זמנים של אבל, של צום, של בכי.

ההבחנה שעושים ספרי החסידות היא בין ״לב נשבר״ – כאב שפונה החוצה, שמתפלל, שמבקש – לבין ״עצבות״ במובן של ייאוש וסגירות. השמחה היא היציאה מהייאוש, לא הכחשת הכאב. ומי שהעצב שלו עמוק ומתמשך – זה כבר נושא לעזרה, לא לסיסמה; ראו עצב או דיכאון?.

איך מתחילים

לבחור ״רגע שמחה״ קבוע ביום: שיר בבוקר, ארוחה משפחתית, הליכה. לחפש בכל יום דבר אחד שעשיתם טוב. לשמח מישהו אחר – השמחה הכי מהירה מגיעה כשנותנים אותה. ולצחוק: גם בדברים פשוטים. הגמרא מספרת על רבה, שהיה פותח את השיעור ב״מילתא דבדיחותא״ – בדבר הלצה – ״ובדחי רבנן״, והתלמידים היו צוחקים, ורק אחר כך היה מתחיל ללמד.

״והיית אך שמח״ – נאמר על חג הסוכות. חז״ל למדו מכאן שהשמחה צריכה להיות שלמה. ביום רגיל לא תמיד נגיע לשם, אבל אפשר לנסות להכניס לכל יום ״אך שמח״ אחד.

מה אפשר לעשות כבר היום

  1. קבעו ״רגע שמחה״ יומי – שיר, ארוחה, הליכה.
  2. שימו ניגון שמח בבוקר.
  3. שמחו היום מישהו אחר במילה או במעשה.
  4. מצאו סיבה לצחוק – גם בדבר קטן.
  5. בערב: דבר אחד שעשיתם טוב היום.

המקורות

שאלות נפוצות

מי אמר ״מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד״?

רבי נחמן מברסלב, בליקוטי מוהר״ן תנינא, סימן כד. הרעיון נשען על פסוקים כמו ״עבדו את ה׳ בשמחה״ (תהלים ק, ב).

איך להיות בשמחה כשלא שמח?

מתחילים במעשים קטנים – שיר, תנועה, הודיה, שמחה של אחרים – כי לעיתים הרגש בא אחרי המעשה. ומותר גם להיות עצוב; כשהעצב עמוק ומתמשך פונים לעזרה.

האם עצב הוא עבירה?

לא. ספרי החסידות מבחינים בין ״לב נשבר״ – כאב שמתפלל ומבקש – לבין ייאוש. ההלכה עצמה קובעת זמנים לבכי ולאבל.

עוד בשמחה ואושר

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ