בכי ודמעות: מותר לבכות – ״שערי דמעה לא ננעלו״

גדולים שבכו

התנ״ך מלא בבכי. אברהם בוכה על שרה. יעקב בוכה כשהוא פוגש את רחל. יוסף בוכה שוב ושוב – כשהוא רואה את אחיו, כשהוא מתוודע אליהם, כשהוא פוגש את אביו. חנה בוכה ולא אוכלת. דוד בוכה על אבשלום. הבכי של הגדולים הוא חלק מגדולתם, לא סדק בה.

בפרט מרגש הסיפור על הגר במדבר: כשהמים נגמרו והיא הרחיקה את ישמעאל כדי לא לראות במותו, ״ותשא את קלה ותבך״. והפסוק ממשיך: ״כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם״. הבכי נשמע – בדיוק במקום שבו האדם נמצא.

״שערי דמעה לא ננעלו״

בגמרא בברכות אומר רבי אלעזר: ״מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה… ואף על פי ששערי תפלה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו״. יש תפילות שמרגישות רחוקות, אבל הדמעה עוברת. ודוד המלך מבקש: ״שימה דמעתי בנאדך״ – שים את דמעותיי בכד שלך. אף דמעה אינה הולכת לאיבוד.

ויש גם הבטחה של אחרי: ״הזרעים בדמעה ברנה יקצרו״. הדמעה דומה לזרע – היא נטמנת באדמה ונראית כאובדת, ומתוכה צומח משהו. לא מיד, ולא תמיד כמו שרצינו, אבל הבכי איננו סוף הדרך.

לבכות ליד אחרים – וליד ילדים

רבים מתביישים לבכות ליד אחרים, במיוחד גברים, ובמיוחד ליד ילדים. אבל ילדים שרואים הורה בוכה ומסביר ״אני עצוב כי אני מתגעגע, ואני בסדר״ – לומדים שרגשות מותרים, ושאפשר להרגיש ולהמשיך. בכי משותף, כמו של רבי יוחנן ורבי אלעזר ש״בכו תרוייהו״, יכול לקרב.

ולמי שקשה לבכות: גם זה בסדר. לא כולם בוכים, ולא כל כאב יוצא בדמעות. אין חובה לבכות כדי ״להתאבל נכון״ או ״לשחרר״. כל אחד ודרכו.

מתי הבכי הוא סימן

בכי הוא תגובה בריאה לכאב. אבל כשמוצאים את עצמכם בוכים כמעט כל יום, בלי סיבה ברורה, לאורך שבועות – ויחד עם זה עייפות, חוסר עניין, קשיי שינה או תחושת חוסר ערך – כדאי לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע. ראו עצב או דיכאון?.

ואם הבכי מגיע עם תחושה שאין טעם, או מחשבות על מוות – התקשרו לער״ן 1201 בכל שעה, ובסכנה מיידית למד״א 101. ״קרוב ה׳ לנשברי לב״ – וקרובים גם אנשים שרוצים לעזור.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. תנו לעצמכם רשות לבכות – בלי להתנצל.
2. אם קשה לבכות ליד אחרים, מצאו מקום שקט משלכם.
3. אחרי בכי – שתו מים, שטפו פנים, צאו לאוויר.
4. ספרו לאדם קרוב על מה בכיתם, אם אתם רוצים.
5. בכי יומיומי שנמשך שבועות – סיבה לפנות לרופא המשפחה.

המקורות

• בבלי ברכות לב ע״ב – ״אף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו״
• תהלים נו, ט – ״שימה דמעתי בנאדך״
• תהלים קכו, ה – ״הזרעים בדמעה ברנה יקצרו״
• בראשית כא, טז–יז – ״כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם״
• בראשית מה, ב – ״ויתן את קלו בבכי״
• בבלי ברכות ה ע״ב – ״ובכו תרוייהו״
• תהלים לד, יט – ״קרוב ה׳ לנשברי לב״