בראשית מח, יח

וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּהִי לָא כֵן אַבָּא אֲרֵי דֵין בּוּכְרָא שַׁו יְמִינָךְ עַל רֵישֵׁהּ

וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי לָא כְדֵין אַבָּא אֲרוּם דֵין בּוּכְרָא שַׁוִי יַד יְמִינָךְ עַל רֵישֵׁיהּ

לא כן אבי - לא עשיתי כן אלא הבכור הבאתי לימינך והצעיר לשמאלך. אמר לו יעקב: ידעתי בני ידעתי כי חכם אתה והביאתם כסדר לפי ימיני ושמאלי, מפני שאתה סבור שאשים ימיני על הבכור, אבל אני מתכוין לתת ימיני על הצעיר שהוא לימינך.

כי זה הבכור שים ימינך על ראשו. כי אמנם הסמיכה ביד תכוין הנפש אל מה שנסמך עליו כענין ויסמוך את ידיו עליו וכח הימין חזק מכח השמאל ותכוין יותר סמיכת הימין אל הימין ממה שתכוין אותה סמיכ' השמאל אל השמאל:

לא כן אבי אינם סדורים כמו שאתה סבור.

לא כן אבי. חשב יוסף שמא אביו טעה וסבר שבאתי מנשה משמאלי ואפרים בימיני כמו שהיו רגילים לילך עמי ונמצא מנשה בשמאלו ואפרים בימינו ולכך היפך ידיו ואמר לו לא כן אבי לא עשיתי כך כמו שאתה סבור לא טעיתי לעשות כך:

ויאמר יוסף וגו׳ לא כן אבי. טעם שהאריך כל אלה הדברים ״לא כן אבי כי זה הבכור״, וחזר עוד לומר ״שים ימינך״ וגו׳:

הנה נסתפק יוסף באחד משני דרכים: האחד הוא שחשב יעקב כי הבנים היו לקוחים ביד יוסף בשעת ברכה, וידוע הדבר כי יקח בימינו הבכור ובשמאלו הצעיר, וכפי זה יהיו לפני יעקב הבכור לשמאלו והצעיר לימינו, ואשר על כן שכל את ידיו כי מנשה הבכור ואותו ישים אביו ביד ימינו. ודרך שני שבכונת המכון שכל את ידיו לשום ימינו על ראש הצעיר, לזה אמר לו בתחלה אם כונתו היא לחשבו כי לקחם אביהם בידו הבכור לימינו של יוסף אמר לא כן אבי כמו שאתה חושב כי זה הבכור, ואם אתה יודע כי סדורים הבכור לימינך וגו׳ אלא שאתה מונע ימינך מהבכור לזה אמר שים ימינך על ראשו, פרוש למה תמנע הטובה מבעליה, וכבר ידעת מה שגרם דבר זה.

שים ימינך. שהוא לאות הכבוד וגם הברכה חלה בשפע יתירה ע״י יד ימין משהיא באה ע״י השמאל: