בראשית מא, נו

על כל פני הארץ. מי הם פני הארץ, אלו העשירים:

את כל אשר בהם. כתרגומו די בהון עבורא:

וישבר למצרים. שבר לשון מכר ולשון קנין הוא, כאן משמש לשון מכר, (להלן מג ב) שברו לנו מעט אכל, לשון קנין ואל תאמר אינו כי אם בתבואה, שאף ביין וחלב מצינו (ישעיה נה א) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:

וְכַפְנָא הֲוָה עַל כָּל אַפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יָת כָּל דִּי בְהוֹן עִיבוּרָא וְזַבִּין לְמִצְרַיִם וּתְקֵיף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם

וְכַפְנָא הֲוַת עַל כָּל אַנְפֵּי אַרְעָא וּפְתַח יוֹסֵף יַת כָּל אוֹצְרִין דִבְהוֹן עִיבּוּרָא וְזַבִּין לְמִצְרָאֵי וּתְקֵף כַּפְנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם

וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים יאמר כי לא פתח יוסף אשר בהם עד שחזק הרעב בארץ לא כאשר צעקו אל פרעה מיד כי העם צועקים כשיש להם מחיה מעט והוא רצה שלא ישאר להם כלום זה טעם והרעב היה על כל פני הארץ כי טרם פתחו אוצרותיו היה הרעב על כל פני הארץ ועוד חזר לבאר שלא מכר להם עד שחזק עליהם מאד או שיפליג הכתוב לומר שהיה רעב של מהומה:

ויפתח יוסף את כל. האוצרות שהיו עמם:

וישבר למצרים. פי' נתן שבר למצרים וטעמו קנין:

וישבור - לשון קנין מאכל ומשתה, כדכתיב: לכו שברו ואכלו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב.

ויפתח יוסף את כל אשר בהם. להראותם שהיה בידו כדי לפרנסם:

ויחזק הרעב. גם בשאר מזונות בלבד הלחם:

והרעב היה על כל פני הארץ. אלו העשירים, ונקראו פני הארץ שהכל פונין להם, ומכאן שלא התחיל הרעב אלא בעשירים. ואמר.

את כל אשר בהם. פירוש את כל האוצרות אשר בהם בר, וכן אמר התרגום אוצריא די בהון עבורא.

וישבר למצרים. מכר להם.

ויחזק הרעב בארץ מצרים. שהיו אוכלים ולא היו שבעים, כענין שכתוב (מלכים א י״ח:ב׳) והרעב חזק בשומרון.

ויפתח יוסף את כל. טעם שפתח כל האוצרות ולא הספיק בצריך, נתכון לבדוק בכלן לדעת את אשר יקדים למכור ואת אשר יוכל להתעכב יותר ולא יפסד.

עוד להיות שאכל שדה העיר [אשר] (נתן) סביבותיה [נתן בתוכה], לזה נתחכם ופתח כל האוצרות שבכל מקום ומקום, כדי שכל עיר ועיר תהיה סמוכה על מה שלפניה, ואינו דומה מי שיש לו פת בסלו. גם לא יצטרכו לטרח להביא כלן ממקום אחד.

גם אולי שנתכון לפתח כלן, כדי כשיראו אנשי העיר כל הרבוי לא ירעבו, כי הרעבון יכנס בלב אדם כשיראה שיש מחסור, וכשיראו כל אוצרות הנפתחות יתקרר חום הרעב שבלבם בוער, ואף על פי כן מודיע הכתוב ״ויחזק הרעב״ ולא הועיל בהם לצד חוזק הרעב.

על כל פני הארץ. שנהיה רעב של מהומה וכליה שלא היה מקום לקנות תבואה מסוחרים. וכתיב פני הארץ. בכל המדינה לא רק בכרך של מצרים:

ויפתח יוסף את כל אשר בהם. באוצרות שהיה למלך בכל עיר ועיר ונמכר ע״י פקידי יוסף ע״ז.

וישבר למצרים. איזה משך ימים:

ויחזק הרעב בארץ מצרים. שלא הצליחו אותם האוצרות להספיק כפי הצורך. וכלו מיד ונתחזק הרעב עוד הפעם. ע״כ.

והרעב היה. אח"כ נתפשט הרעב במצרים יותר עד שהיה על כל פני הארץ, שלא נמצא תבואה אצל יחידים, אז פתח יוסף את כל אשר בהם, היינו האוכל שנשמר בערים, כמ"ש אוכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה, וישבר רק למצרים, כי זה היה לצורך ערי מצרים, אבל אח"כ ויחזק הרעב בארץ מצרים, כי גם האוכל הנשמר בערים נאכל, ומאז וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף, התחילו לשבור מאוצר הגדול שאצר יוסף מן החומש ומשם מכר לקרובים ולרחוקים:

ט אבל העניים כובשין את פניהם לארץ ואין נושאין פניהם:

י רוצה לפרש שלא תאמר אף על גב שהוא לשון מכר, מכל מקום הוא נמי לשון דגון, וכיון דנכתב בלשון שבר אם כן דוקא גבי תבואה שייך לכתוב לשון שבר גבי קנין, כיון דלשון מכר ולשון דגון שייך בתבואה, אבל גבי יין או שאר משקים לא שייך לכתוב לשון שבר, כיון דאין שייך בהם לשון דגון, ומפרש שאף ביין וכו':