בראשית לד, ל

עכרתם. לשון מים עכורים, אין דעתי צלולה עכשיו ואגדה, צלולה היתה החבית ועכרתם אותה, מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב, אלא שהיו אומרים (שמות כג ל) עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, לפיכך היו שותקין:

מתי מספר. אנשים מועטים:

וַאֲמַר יַעֲקֹב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִתַּן דְּבָבוּ בֵּינָנָא וּבֵין יָתְבֵי אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבַפְּרִזָּאָה וַאֲנָא עַם דְּמִנְיַן וְיִתְכַּנְשׁוּן עֲלַי וְיִמְחִנּוּנִי וְאֶשְׁתֵּצֵי אֲנָא וְאֱנַשׁ בֵּיתִי

וַאֲמַר יַעֲקב לְשִׁמְעוֹן וּלְלֵוִי עֲכַרְתּוּן יָתִי לְמִפְקָא שְׁמִי בִּישׁ בְּיַתְבֵי אַרְעָא בִּכְנַעֲנָאָה וּבִפְרִיזָאֵי וַאֲנָא עַם דְמִנְיַן וְיִתְכַּנְשׁוּן עָלָי וְיִמְחוּנַנִי וְאִישְׁתְּצֵי אֲנָא וְאֵינַשׁ בֵּיתִי

מתי מספר. מתי כמו אנשים ודבר שיסופר הוא מעט. על כן טעה ר' אהרן הכהן ראש הישיבה שפי' ויהי מתיו מספר כמשמעו:

להבאישני. שישנאו אותי כאשר ישנא איש דבר שיבאש:

להבאישני - את ריחי בהן כמו אשר הבאשתם את ריחנו.

להבאישני. שיאמרו ששקרנו באמונתנו אחר שנמולו:

עכרתם אותי. לשפוך דם חנם, והזכיר לשון עכירה כאדם שעוכר היין בשמריו כן עכרתם אותי ביושב הארץ להוציא עלי שם רע שיאמרו הרעו לאנשי שלומם.

ובמדרש ,עכרתם אותי צלולה היתה החבית ועכרתם אותה, מסורה היא ביד כנעניים שיפלו ביד בני, אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ, לפיכך היו שותקין. ואני מתי מספר. אנשים מועטים.

[ונאספו עלי והכוני נתיירא פן יתאספו עליו שאר אומות].

ויאמר יעקב וגו׳. נכרים הדברים כי יעקב לא ידע כי במרמה זו דברו, אלא חשב שהמרמה היתה כדי שיקחו דינה מביתו בעל כרחו, או להרג שכם לבד בעל דבר, לא להרג כל אנשי העיר יחד:

עכרתם אתי. באשר מדת יעקב היה רק אהבת השלום ולשבת בטח. עתה הנני מוכרח לצאת מגדרי:

להבאישני בישב הארץ. להתגר מלחמה עמהם. וכלשון המקרא שמואל א׳ י״ג. נבאש ישראל בפלשתים:

ואני מתי מספר. מעט גבורי מלחמה וע׳ דברים ל״ג ו׳:

ונשמדתי אני וביתי. שם ט׳ כ׳ וכ״ה נתבאר דהשמדה אין משמעו כליון הוא ובניו אלא אותו בעצמו ולא בניו וה״נ לא ירא יעקב מן הבנים. דגמירי דלא כלי שבטא אבל ירא לעצמו ונשיו וכל ביתו:

עכרתם אותי ר"ל שגם בלא זה אני שנוא בעיניהם. א] מצד שהם יושבי הארץ שאני גר ביניהם. ב] מצד שהם אומות שונות ודתות שונות מדתי, ועז"א בכנעני ובפרזי, ואתם עוד הבאשתם את ריחי בעיניהם שעי"כ יתאספו עלי, כי הם גואלי הדם, ואני לא אוכל לעמוד כנגדם כי אני מתי מספר והם המון רב והכוני:

א פסוק הוא בפרשת (כי תשא) [משפטים], (שמות כ"ג ל') רוצה לומר לאחר שתפרה ותרבה ונחלת:

ב אבל עכשיו יהיו סבורין דהזמן עתה ובאין עלינו: