בראשית לד, כא

שלמים. בשלום ובלב שלם:

והארץ הנה רחבת ידים. כאדם שידו רחבה וותרנית, כלומר לא תפסידו כלום, פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קונים:

גֻּבְרַיָּא הָאִלֵּין שָׁלְמִין אִנּוּן עִמָּנָא וִיתִיבוּן בְּאַרְעָא וְיַעְבְּדוּן בַּהּ סְחוֹרְתָא וְאַרְעָא הָא פְתָיוּת יְדִין קֳדָמֵיהוֹן יָת בְּנָתֵיהוֹן נִסַּב לָנָא לִנְשִׁין וְיָת בְּנָתָנָא נִתֵּן לְהוֹן

גוּבְרַיָא הָאִלֵין שַׁלְמִין אִינוּן עִמָנָא וְיֵתְבוּן בְּאַרְעָא וְיַעַבְדוּן בָּהּ פְּרַקְמַטְיָא וְאַרְעָא הָא פַּתְיַית תְּחוּמִין קֳדָמֵיהוֹן יַת בְּנָתֵיהוֹן נִיסַב לָנָא לִנְשִׁין וְיַת בְּנָתָנָא נִיתֵּין לְהוֹם

שלמים הם אתנו היו אנשי העיר חושבים שהיו שונאים אותם כי ראו אותם עצבים ויחר להם מאד ואולי היו נשמרים מהם ונותנים בעירם בריח ודלתים כי גבורים המה ואנשי חיל למלחמה ועתה אמרו להם אל תפחדו ואל תתרחקו מהם כי בלב שלם הם אתנו:

שלמים הם. בשלום:

רחבת ידים. מקומות. כמו ויד תהיה לך:

שלמים הם אתנו. בשלום הם אתנו ואין בלבם לתבוע עלבונם:

רחבת ידים מקומות כמו ויד תהיה לך.

והנה הארץ רחבת ידים. כלומ' לא תפסידו בכך כלום כי הארץ תספיק לנו ולהם:

שלמים הם אתנו. פרוש, ואין בלבם שנאה על המעשה לחוש לערמה:

ואמרו את בנותם נקח לנו וגו׳, נתחכמו לומר כן כדי שיאמינו אנשי עירם כי אין בלבם טינא, כי הם מחשיבין אותם גדולים וטובים מהם, כי בנותיהן הם מתרצים שיקחו להם וגו׳, ובנות משפחת שכם יצטרכו לתת הם להם, ודבר זה יגיד כי הם מחשיבין אותם גדולים וטובים מהם, וזו סבה למה שלא הקפידו על הדבר.

שלמים הם אתנו. חותני הגאון ז״ל היה מפרש. אם המה אתנו אז הננו שלמים שכל מדינה חסר לה גידולי ארץ אחרת ונדרש לזה אנשים המוכשרים לסחור ולקנות תבואת הארץ שהותר מצרכיה ולהביא גידולי חו״ל. ואמרו שהעברים מוכשרים יותר ממנו וא״כ רק אם המה אז אתנו הננו שלמים הלא הארץ רחבת ידים יש לה גידולים למותר והמה יסחרוה:

האנשים. הקדימו להגיד להם התועליות שישיגו אם ישארו בני יעקב אצלם. א] האנשים האלה שלמים הם אתנו, ויהיו לנו לעזר מכל צר ואויב. ב] וישבו בארץ. כי עד עתה הארץ שממה, כי יושביה מעטים. ג] ויסחרו אתה, ובזה יתרבה עושר ומסחר ומקנה וקנין, אמנם מה שהם מבקשים מאתנו הוא, כי הארץ הנה רחבת ידים לפניהם, וימצאו פה מרעה לצאנם. ב] הם מבקשים שאת בנותם נקח, היינו שנתרצה להתחתן עמהם [כי זה מונח בטבע הלשון, שאל הצד שמבקשים מהם הסכמה על החתון יאמר מיחס ההתחלה אליהם, בנותם נקח ובנותינו נתן, שאנחנו נתרצה לזה, משא"כ למעלה שבני יעקב היו המעכבים, תלה הריצוי בם, בנותיכם תתנו] ממילא נשיג תועלת משני הצדדים, אם מצד שישבו בארץ ויסחרו אותה, ואם מן התנאים שהם מתנים שנתחתן עמהם, וזאת יהיה לתועלת לנו: