בראשית לג, ד

ויחבקהו. נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחוה כל השתחואות הללו:

וישקהו. נקוד עליו, ויש חולקין בדבר הזה בברייתא דספרי (בהעלותך סט), יש שדרשו נקדה זו לומר שלא נשקו בכל לבו אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו:

וּרְהַט עֵשָׂו לְקַדָּמוּתֵהּ וְגַפְּפֵהּ וּנְפַל עַל צַוְּארֵהּ וְנַשְׁקֵהּ וּבְכוֹ

וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְגַפֵיף לֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק לֵיהּ וּבְכוּן עֵשָו בָּכָא עַל צַעֲרָא דְשִׁינוֹי דְאִיתְמִזְמִיזוּ וְיַעֲקב בָּכָא עַל צַעֲרָא דְצַוָורֵיהּ

וּרְהַט עֵשָו לִקְדָמוּתֵיהּ וְחַבֵּיק יָתֵיהּ וְאִתְרְכִין עַל צַוְורֵיהּ וּנְשֵׁיק יָתֵיהּ עֵשָו הֲוָה בָּכִי עַל דִקְהָן שִׁינוֹי וְיַעֲקב הֲוָה בָּכִי עַל שַׁעֲשִׁיעַת צַוְורֵיהּ:

הדרש על נקודות וישקהו. טוב הוא לעתיקי משדים כי על דרך הפשט לא חשב עשו לעשות רע לאחיו והעד ויבכו כאשר עשה יוסף עם אחיו:

וירץ עשו. נהפך לבו כמו רגע בהכנעותיו של יעקב כעניננו בגלות עם בני עשו האומר בגבהו מי יורידנו ארץ והורה שנהיה נמלטים מיד חרב גאותו בהכנעה ומנחה כאמרם ז"ל שאחיהו השילוני קלל את ישראל בקנה הנכנע לכל הרוחות הן לו עשו כן בריוני בית שני לא היה נחרב בית מקדשנו כמו שהעיד רבי יוחנן בן זכאי באמרו (גטין פרק הנזקין) בריוני דבן לא שבקינן:

וישקהו נקוד למעלה שכיון לנשכו:

וישקהו בגימטריא לנושכיהו. דור חרבות שני"ו בגימטריא עשו:

וישקהו נקוד עליו, וידוע כי כל תיבה שהיא נקודה בכל הכתובים הענין להתעוררות דבר, וכאן למדך שנשיקה זו לא היתה בכל לבו רק נשיקת אף, כענין שכתוב (משלי כ״ז:ו׳) ונעתרות נשיקות שונא. ובא הנביא ע"ה ופירש (עמוס א׳:י״א) ויטרוף לעד אפו ועברתו שמרה נצח.

ויפל על צוארו חסר יו״ד.

וישקהו נקוד.

ויבכו. שניהם בכו. בא ללמד שגם יעקב נתעורר עליו לשעה זו אהבה לעשו וכן לדורות בשעה שזרע עשו מתעוררים ברוח טהרה להכיר את זרע ישראל ומעלתם אז גם אנחנו מתעוררים להכיר את עשו כי אחינו הוא וכמו שרבי הי׳ אוהב אמתי לאנטונינוס וכן הרבה:

צ ר"ל מלת וישקהו נקוד, לבד השי"ן שבו אינה נקודה, והוי כאילו כתיב ויקה"ו לשון הקהה את שיניו, שהיה בדעתו לנשכו: