הרא"ש על בראשית פרק מט

הקבצו ושמעון בני יעקב. כשבקש יעקב לגלות את הקץ ראה שבכל בניו לא נמצא לא קו"ף ולא צאד"י וזהו ק"ץ אמר שמא חס ושלום אינם שלמים לגלות להם הקץ אמרו לו ח"ו כשם שאין אתה מוצא בקרבנו קץ כך לא ימצא בנו ח"ט לשון חטאת ועון שאותם שתי אותיות אינם בכל עשרת השבטים:

יהודה אתה יודוך אחיך. יש בשמו הוי"ה ודל"ת יותר רמז שהיה ד' לבטן ועוד ברביעי נתלו המאורות וכתיב במשיח שיצא מיהודה כסאו כשמש נגדי ועוד ינצלו מזרעו ד' דניאל בגובא דאריותא וחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש לפי שהציל ג' נפשות מן האש ויוסף מן הבור ניצולו ד' נפשות כנגד ד':

יששכר חמור גרם. דרשו ז"ל חמור גרם לו ליששכר כשאמרה לאה אלי תבא כי שכור שכרתיך שמעה לאה החמור נוער כשבא מן השדה מיד ותצא לאה לקראתו:

נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר. ר"ת אשה רמז לדבורה שעתידה לצאת מנפתלי:

עד תאות גבעות עולם. פרש"י בלשון אחר תאוה לשון חמדה שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלן. פי' לפי' הברכות שקבל יעקב מאביו חמדתן רבקה וגרמה לו לקבל אותם:

וזאת אשר דבר להם אביהם. יעקב סיים הברכות בזאת ומשה התחיל במה שסיים יעקב וזאת הברכה וכו' משה סיים באשריך ישראל ודוד התחיל במה שסיים משה רבינו אשרי האיש: