בראשית מט, ב

אִתְכַּנָּשׁוּ וּשְׁמָעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִן יִשְׂרָאֵל אֲבוּכוֹן

אִתְכְּנָשׁוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקב וְקַבִּילוּ אוּלְפַן מִן יִשְרָאֵל אֲבוּכוֹן

ושמעו אל ישראל אביכם. קבלו את הדרך שהורה לכם כל ימיו אשר בה תהיו בני ישראל והוא אביכם כי תשתררו עם אלהים ואנשים ולא יאבד מכם הטוב העתיד לבא:

ושמעו אותיות שמע ו' שאמר להם שמע ישראל שיש בו ו' תיבות:

ושמעו בני יעקב ושמעו בגימטריא הוא ביקש לגלות הקץ:

ושמעו אל ישראל בגימטריא זהו קצו של מלך המשיח:

הקבצו ושמעו. הזכיר להם ב' שמותיו יעקב וישראל, והזכיר הבנים אצל יעקב כי בזמן שהיה שמו יעקב היו לו הבנים, ואחר כך נקרא בשם ישראל ואמר לו (בראשית ל״ב:כ״ט) לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. גם יתכן לפרש הקבצו ושמעו לדברי בני יעקב, ומה הם כלל דברי שתשמעו להקב"ה זהו ושמעו אל ישראל אביכם שבשמים, ישראל סבא, ועל כן כפל השמיעה.

ומצאתי סיוע לזה מה שאמרו במדרש משל למה הדבר דומה לעבד שהאמינו המלך על כל מה שיש לו בא אותו עבד למות קרא לבניו לעשותן בני חורין ולומר להם היכן דייתיקי שלכם בא המלך ראה אותו העבד הפליג להם את הדבר אמר להם בבקשה מכם עבדיו של מלך כבדו אותו כשם שהייתי מכבדו כל ימי. כך יעקב אבינו קרא לבניו להודיעם הקץ מיד נגלה עליו הקב"ה אמר לו לבניך אתה קורא ולי אי אתה קורא שנאמר (ישעיהו מ״ג:כ״ב) ולא אותי קראת יעקב. כיון שראה אותו יעקב התחיל ואמר לבניו בקשה מכם היו מכבדין להקב"ה כדרך שכבדוהו אבותי שנאמר (בראשית מ״ח:ט״ו) האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו'. אמרו לו יודעין אנו מה בלבך שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. כיון ששמע יעקב כך השתחוה על המטה שנאמר וישתחו ישראל על ראש המטה. ואמר בלחישה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

הקבצו ושמעון בני יעקב. כשבקש יעקב לגלות את הקץ ראה שבכל בניו לא נמצא לא קו"ף ולא צאד"י וזהו ק"ץ אמר שמא חס ושלום אינם שלמים לגלות להם הקץ אמרו לו ח"ו כשם שאין אתה מוצא בקרבנו קץ כך לא ימצא בנו ח"ט לשון חטאת ועון שאותם שתי אותיות אינם בכל עשרת השבטים:

הקבצו ושמעו. מכריז היה להם שיבואו לשמוע נבואת אביהם ועניין ברכתם:

הקבצו ושמעו בני יעקב. קיבוץ משמעו כלל המון אומה הישראלית שמכונים בני יעקב כמו שנקראים בני ישראל. וכל בני יעקב א״א שיתאספו סמוך למטתו לשמוע ממנו ע״כ הזהירם שיתקבצו לאיזה מקום כר נרחב וישמעו מהשבטים מה שהגדתי להם:

ושמעו אל ישראל אביכם. האי ושמעו משמעו קבלת הדברים שהרי אני ישראל אביכם. שני טעמים שראוי לקבל. א׳ שאני ישראל מדבר ברוה״ק באשר סמוך למותו הי׳. הבהיק אור השגתו כנר הסמוך לשקיעתה. ב׳ אביכם א״כ ראוי לקבל גזרתי ועצתי ובכלל הדברים הי׳ שלא יתנו לראובן יתר שאת [באחרית הימים. אבל במצרים הנהיג שררה כמבואר ברבה במדבר פי״ג] ולא יתנהגו בטבעי שמעון ולוי כאשר יבואר ועוד כמה מדות ומוסרים יוצא מכלל דברי אבינו כמו שיבא: