בראשית מט, כו

ברכת אביך גברו וגו'. הברכות שברכני הקדוש ברוך הוא גברו והלכו על הברכות שברך את הורי:

עד תאות גבעות עולם. לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם, שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים, מגעת עד ארבע קצות העולם שנאמר (לעיל כח יד) ופרצת ימה וקדמה וגו', מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק לאברהם אמר (שם יג יד. טו) שא נא עיניך וראה צפנה וגו', כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד, ליצחק אמר (שם כו ג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו', זהו שאמר ישעיה (נח יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך, ולא אמר נחלת אברהם:

הורי. לשון הריון, שהורוני במעי אמי, כמו (איוב ג ג) הורה גבר:

עד תאות. עד קצות, כמו (במדבר לד י) והתאויתם לכם לגבול קדמה (שם לד ח) תתאו לבא חמת:

תאות. אשמול"ץ בלע"ז [גבול], כך חברו מנחם בן סרוק. ואונקלוס תרגם תאות גבעת עולם, לשון תאוה וחמדה, וגבעות לשון מצוקי ארץ (ש"א ב ח), שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלם:

תהיין. כלם לראש יוסף:

נזיר אחיו. פרישא דאחוהי, שנבדל מאחיו, כמו (ויקרא כב ב) וינזרו מקדשי בני ישראל, נזרו אחור (ישעיה א ד):

בִּרְכְּתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עַל בִּרְכְּתָא דִילִי בָּרִיכוּ אֲבָהָתַי דַחֲמִידוּ לְהֶן רַבְרְבַיָּא דְמִן עָלְמָא יֶהֶוְיַן כָּל אִלֵּין לְרֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְגַבְרָא פָּרִישָׁא דַאֲחוֹהִי

בִּרְכָתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפַן עַל בִּרְכָתָא דִבְרִיכַן יָתִי אַבְהָתוֹי אַבְרָהָם וְיִצְחָק דַחֲמִידוּ לְהֵין רַבְרְבָנֵי עַלְמָא יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָו וְכָל בְּנָהָא דִקְטוּרָא יִתְכַּנְשַׁן כָּל אִלֵין בִּרְכָתָא וְיִתְעַבְדָן כְּלִיל דִרְבוּ לְרֵישׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקָדֵיהּ דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּמִצְרַיִם וְזָהִיר בִּיקָרָא דְאָחוֹי

בִּרְכָתָא דְאָבוּךְ יִתּוֹסְפָן עֲלָךְ עַל בִּרְכָתָא דְבָרִיכוּ יָתָךְ אַבְהָתָךְ אַבְרָהָם וְיִצְחָק מְתוּלִין לְטוּרַיָא וּמִן בִּרְכָתָא אַרְבַּעְתִּי אַמְהָתָא דִמְתִילִין כְּגוֹלַמְתָּא שָרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה יֵיתוֹן כָּל בִּרְכָתָא אִלֵין וְיִתְעַבְּדוּן כְּלִיל דְרָבוּי עַל רֵישָׁא דְיוֹסֵף וּלְקָדְקָדָא דְגַבְרָא דַהֲוָה רַב וְשַׁלִיט בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם וְזָהִיר בִּיקָרֵיהוֹן דְאָחוֹי:

ברכות אביך. אלה הברכות שברכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שברכוני.

והורי. כמו יולדי. וכן ותהר את מרים הורה גבר:

תאות. מגזרת והתאויתם והטעם שתגבהנה הברכות:

נזיר אחיו. מגזרת נזר. והוא סמוך כמו נדיב לב:

ברכות אביך גברו על ברכות הורי - ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה, כדכתיב: והנה ה' נצב עליו וגו' גברו על ברכות הרים, כדכתיב שם: ופרצת ימה וקדמה וגו' נחלה טובה ובלא מצרים, מעולה מכל הרי עולם.

עד תאות - עד סוף.

גבעות עולם - לשון והתאויתם. תתאו לבא חמת. וברכות משה מוכיחין על פסוק זה. כי הורי לשון כפל של גבעות עולם, דכתיב שם: ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם, ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף.

נזיר אחיו - מלך על אחיו.

ברכות אביך. ויברכך גם כן ברכות אביך והם כאמרו ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה שהוא נחלה בלא מצרים וכאמרו ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך. והוא אשר עתיד לשרידים אשר ה' קורא כאמרו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. וכאמרו ואתם כהני ה' תקראו וכאמרו יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם:

גברו על ברכות הורי. ואמרתי ברכות אביך כי גברו על הברכות שקבלו הורי:

עד תאות גבעות עולם. שברכותי התפשטו עד גבול שני צדי חלק הגלגל של מהלך השמש היוצא מרכז המגבילים את היבשה שהם שתי קצות עולם הזמניים ונפסדים. וקרא גבעות עולם את ב' חלקיו המגבילים את היבשה מפני גבהם ממרכז הארץ על תמונת גבעה. וברכותיו אלה היו כשנאמר לו ופרצת ונברכו בך שהיא ברכת אושר נצחי אשר בה יתברך כל המין האנושי:

תהיין לראש יוסף. מפי עליון שישלח ממרום ברכותיו לראש יוסף בלתי אמצעי. וכן אמר משה רבינו אחר שאמר ורצון שוכני סנה שהוא אלהי מרום וברכותיו ממרום תבואתה לראש יוסף:

ולקדקד נזיר אחיו. וזה כי בהיותו נזיר מעוטר בנזר שליט בין אחיו העידו מעשיו שהוא ראוי לקבל ברכות מאת האל יתב' בלתי אמצעי וכן היה זרעו במעלה קרוב לשבט המלכות כאמרו כדבר אפרים רתת נשיא הוא בישראל וממנו הי' ראשון לשופטים ונבחר ראשון למלך כאשר נחלקה מלכות בית דוד:

עד תאות. פרש"י שחמדתן אמו והזקיקתו ליעקב לקבלן על ידי המטעמים שעשתה:

ברכות אביך גברו על ברכות הורי. ע"ד הפשט הורי הם אברהם ויצחק ויאמר הברכות שלי תהיינה נוספות על ברכות הורי.

וע"ד הקבלה ברכות אביך גברו כלומר שפע אצילות אביך יקבל וימשך מלמעלה ויתגבר על ברכות הורי הם האבות העליונים והם המדות שהחזיקו בהם אברהם ויצחק והם החסד והפחד והם ידי אביר יעקב שבארתי לך למעלה, וקראם הורים כי האבות הן הן המרכבה, וכן דוד המלך ע"ה קראם הרים הוא שאמר (תהלים קכא) אשא עיני אל ההרים, ודרשו רז"ל אשא עיני אל ההרים אלו האבות פי' העליונים, עד תאות גבעות עולם עד שישלימו המדות ואז יהיה השם והכסא שלם והבן זה, כי הורי שהזכיר הם הם גבעות עולם כלומר כתריס לעולם מלשון (שמות כח) ומגבעות תעשה להם, שהרי כל העולם כלו תלוי בהם והם הם זרועות עולם כמו הקמיע שהגבור נושא בזרועו שהגבור נושא הקמיע והקמיע נושא את הגבור ומעמיד אותו, וכן תמצא שקראם דוד הרים וגבעות הוא שאמר (תהלים עב) ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה, ופקח עיני שכלך וראה איך קראם יעקב גבעות עולם ומשה רבינו גבעות עולם ודוד המלך פתחי עולם, בשכבר הזכיר (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם שהם המדות העליונות כי שערים מלשון מדה ושעור, והבן זה.

נזיר אחיו יוסף שהיה שר באחיו לשון זכו נזיריה משלג.

עד תאות גבעות עולם. פרש"י בלשון אחר תאוה לשון חמדה שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלן. פי' לפי' הברכות שקבל יעקב מאביו חמדתן רבקה וגרמה לו לקבל אותם:

ברכות אביך גברו. שנתן לי הק"ב רוב בנים יותר מאבותי וכולם בכלל ברכת אברהם לירש ארץ ישראל, נתן לאברהם בנים מהגר וקטורה ואמר ביצחק יקרא לך זרע והוציא סוחרים מכלל הברכה ומכלל ירושת הארץ נתן ליצחק אותי ועשו ואמר לי כי לך ולזרעך אתן את הארץ והוציא עשו מן הברכה ומנחלת הארץ אבל בניי כולם בכלל הברכ' וגם ליעקב נתנה נחלה בלא מצרים כמו שפי' רבות':

עד תאות גבעות עולם. עד שנתאוו לברכות גדולי עולם והם תהיינה לראש יוסף שיהיו כל בניו לכלל הברכה ולכלל ירושת הארץ:

נזיר אחיו. יוסף שהיה מופרש ומובדל מאחיו כמו (ויקרא כ״ב:ב׳) וינזרו מקדשי בני ישראל ואעפ"י שכל אחיו היו כמו כן הם וזרעם בברכת הארץ מ"מ הוא זכה יותר מכולם שנטל שני חלקים:

ברכות אביך גברו על ברכות הורי פירוש הברכות שבירך השם יתברך ליעקב גדולות מן הברכות שבירך לאברהם ויצחק לאברהם אמר הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולא הראהו אלא ארץ ישראל וליצחק לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל אבל ליעקב אמר ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה א"כ ברכות הורי הם עד גבול מוגבל וזהו שאמר עד תאות גבעות עולם מלשון תתאו לכם שהוא סימן מסימן כך עד סימן כך לכן ברכות הורי תבואתה לראש יוסף שהוא ראוי לברכות הורי וברכות שלי ראויות ליוסף בעבור הצער שבא עליו כשהופרש מאחיו וזהו שאמר ולקדקוד נזיר אחיו:

ברכת אביך גברו על ברכות הורי. היינו כמו חדר הורתי, כי הברכות שקבלתי ע״י אמי היו בעקבה ורמיה וכמילתא דטמירתא מפני עשו, אבל ברכת אביך שנטל הבכורה מן האחים ונתנה לך, היינו נתינה גלויה ומפורסמת עד תאות גבעות עולם כי בכל ד' רוחות העולם יכול אתה להתפאר בהם, תהיין לראש יוסף וגו'. יהיו כדבר המונח על הראש והקדקד, אע״פ שהבכורה נזיר אחיו, ר״ל לקוחים ומופרשים מן שאר אחיו הגדולים ע״י הברכות, ומ״מ יכול אתה להתפאר בהם כדבר המונח במקום גבוה על הראש הנראה לכל, לאפוקי ברכת הורי הוכרחתי להכחישם ולומר לא נתקיימו בי ולילך בהחבא מפני עשו אחי.

ברכת אביך גברו על ברכת הורי. דברכת יצחק ליעקב הי׳ רק בדגן ותירוש עיקר חיות האדם. ויעקב ברך ליוסף בכל המינים וגברו הרבה. והוסיף שעוד גברו על ברכת יצחק עד תאות גבעות עולם. היינו דאפי׳ בדגן ותירוש שברך יצחק ג״כ מכ״מ במינים הללו ג״כ יש הרבה מינים. עד דבימי שמעון ב״ש היו חטים ככליות כדאי׳ בתענית פ״ג. וכן יש בכל המינים והנה אמרו בב״ר שהאדמה יש לה תשוקה לגדל צמחה שנא׳ פקדת הארץ ותשוקקה. וא״כ יש לה טבע האדם שתשוקתם להוליד ע״צ היותר טוב. וזהו עד תאות גבעות עולם שהמה משתוקקים להצמיח מגדיהם עד להפליא כך יהיו כל המינים ע״צ היותר טוב:

תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו. כל זה הטוב מגיע לראש יוסף. ולקדקד וגו׳. ופירש יעקב כאן כנוי זה על יוסף שהי׳ נזיר אחיו משום דבכלל ואת שדי נכלל מינים שאינם באים לתענוג אלא להכחיש את הגוף ומשה בברכתו אמר על המינים הללו ורצון שוכני סנה יע״ש והרי לא באו לתענוגי האדם שמגיע בשביל גמ״ח אלא להכחיש ולרזון ואין זה מגיע לשכר גמ״ח אלא בשביל שיוסף היה נזיר אחיו שהי׳ כמה שנים נזיר מתפנוקים ומגדים מש״ה זכה גם לגידולים הללו. ואמרו יעקב ומשה בלשון ולקדקד משום דנזירות ופרישות מן העולם בא ע״י דבקות בדעת אלהים וזה במקום המוח שהוא הקדקד כדאי׳ במנחות דל״ד בין עיניך זה הקדקוד כו׳ מקום שמוחו כו׳:

ברכת מוסב על ויברכך, ברכת אביך שהם גברו על ברכת הורי, ר"ל על ברכת אברהם ויצחק, כי יעקב ניתן לו נחלה בלי מצרים כמ"ש ופרצת ימה וקדמה, וז"ש עד תאות גבעת עולם [מלשון תתאו לבא חמת] שגבול ברכה זו הם גבעות עולם, ר"ל עד סוף הארץ, ששם הגבעות שהעולם נשתכלל עליהם, ברכות אלה תבואתה לראש יוסף, אם מצדו שהוא יוסף הצדיק, ואם מצד שהוא נזיר אחיו, שנכתר בנזר אלהים, ועז"א ולקדקד שהוא למעלה מן הראש כמ"ש במק"א:

ק רוצה לפרש היאך שייך מלת הורי ללשון אב:

ש וכן פירוש הפסוק עד תאות גבעות עולם, פירוש ברכות שברכני אבא גברו, כלומר טובים על הברכות שבירך את הורי לפי שהברכות שלי חמדו גדולי עולם, ומפרש רש"י מי חמדו שחמדתן אמו וכו', (מצאתי):

ת דקשה לרש"י לפי התרגום דמפרש תאות לשון חמדה אם כן מה שכתוב בתחילה ברכות אביך גברו וגו', שפירושו הברכות שלי שנתן לי הקדוש ברוך הוא גברו יותר מברכות שבירך את אבותי כדפירש רש"י לעיל, אם כן לפי התרגום היאך מיושב מה שכתוב אחריו עד תאות גבעות עולם, ועל זה פירש שחמדתן אמו וכו', רוצה לפרש לפי התרגום קאי תאות על רבקה שהיא אמו של יעקב שהיא חמדה לאותן ברכות והזקיקה את יעקב לקבלן, ולכן הלבישה את יעקב בגדי עשו החמודות בשביל שיקבל יעקב הברכות: