רשב"ם על בראשית פרק נ

לחנוט - פתרונו לפי עניינו. ומנחם פירשו: מגזרת חנטה פגיה.

ואשובה - אל ידאג שאני מניח את ארצו לגמרי.

ויעל עמו - העלה יוסף עמו.

גם רכב גם וגו' - כמו ויעל עולות. לשון מפעיל.

יושב הארץ הכנעני - כלומר: וירא הכנעני שהוא יושב הארץ ההיא.

ויצוו אל יוסף לאמר - ויצוו לפני [הליכתם לשלוחים] צנועים לאמר אל יוסף.

אלהים חשבה לטובה - הקב"ה גרם לכם ואתם לא פשעתם כי לטובתכם נתכוין הקב"ה.

גם בני מכיר - בנים שניים ומ"מ של אפרים פרו ורבו יותר, כמו שאמר יעקב: ואחיו הקטן יגדל ממנו.

ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקוד יפקוד וגו' - ופסוק שאחריו מוכיח שהשביעם להעלותו עמהם.

ויישם - כמו ויושם. וכן: וייקץ נח כמו ויוקץ. מן (ישב) (נ"א שוב) ויושב. מן יצא המוצאים. היא מוצאת. מן ירד והורד המשכן.

בארון - נקבר בארץ. כי עתידים היו להעלותו בארון. כששבת מהם אף וחרון. ועברו ירדן. בשמחה ורון. חבצלת השרון. ונחסל ויחי. אשפוך את שיחי. להודי ושבחי. לאמץ את כחי. השב נדחי. ואם אבד נצחי. מבטן גוחי. ירח ניחוחי. מבור רק שלחי. דברים עד תומם. הספר נחסל. מפי רב דמם. עד כי הוא סלסל. לוחות המרומם. איש עניו פסל. ובראש אלה שמות. יסוד החכמות. לאוילים ראמות. את צור ראש אומות. ילביש מאמות. לו שארית חמות. יבנה הנשמות. חרושות כשדמות. יהיה מערמות. עפר החומות. ואבנים שלימות. כולם מתאימות. כפרת אשמות. נפשות העגומות. יבנה בחומות. בהר ממקומות. ולא יעלו במות חלבי הבהמות.