בראשית נ, ט

וּסְלִיקוּ עִמֵּהּ אַף רְתִכִּין אַף פָּרָשִׁין וַהֲוָה מַשְׁרִיתָא סַגִּיאָה לַחֲדָא

וּסְלִיקוּ עִמֵיהּ אוּף אַרְתְּכִין אוּף פָּרָשִׁין וַהֲוַת מַשִׁירְיָיתָא סַגִיאָה לַחֲדָא

רכב כמו מרכבת:

פרשים ידועים:

ויעל עמו - העלה יוסף עמו.

גם רכב גם וגו' - כמו ויעל עולות. לשון מפעיל.

גם רכב גם פרשים. שהיה נחשב לאיש חיל בעיני אנשי המלחמה:

ויעל עמו גם רכב גם פרשים. כדי להשמר בדרך ושלא יעכבום על הקבורה עשו ובניו, כי יוסף היה יודע זדון לבם, כמו שנמצא כתוב בספר יוסף בן גוריון כי צפו בן אליפז בן עשו ערב להם בדרך והתקוטט על זה עמהם עד שערכו מלחמה ותגבר יד יוסף ותפש אותו עם מבחר גבוריו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו בבית האסורים עד שמת יוסף וכאשר מת יוסף ברח משם והלך לארץ כנפני"א ומלך על כתיים ברומי ובסוף מלך על ארץ יון איטליא והוא היה המלך הראשון ברומי והוא בנה ההיכל הראשון ברומי וע"כ אמר הכתוב גם רכב גם פרשים כי מלבד הרכב והפרשים שעלו עמו דרך כבוד עלו עמו אנשי מלחמה כגון תיירים ושומרים להיותם נלחמים כנגדם אם הם צריכים לכך וזה טעם הגמין הבאים לרבות.

ויהי המחנה כבד מאד. יתכן לומר כי ירמוז גם למחנה העליונים שבאו לשמרו עתה במותו כמו שבאו אליו לשמרו בחייו, ואולי המחנה הזה הם אותם מלאכי אלהים שפגעו בו שקראם (בראשית לב) מחנה אלהים ומזה אמר כבד מאד, ויש בשתי המלות רמז על השם המיוחד בחשבונו ומלויו.

ויעל עמו העלה עמו לשון מפעיל כמו ויעל עולות.

ויעל עמו. לא כתיב כאן ויעלו עמו אלא ויעל. היינו שיוסף העלה עמו והם לא הלכו משום כבוד המת ולא לכבוד יוסף אלא בצווי יוסף כדי לשמור מהלך הרבים מכל נזק או שירא מהתחרות עשו על קבורת יעקב במכפלה כאשר כן הי׳ לפי מדרש רז״ל. וכתיב כאן עמו. שגם יוסף השגיח על שמירת מהלך הרבים כמו אנשי חיל אשר לקח בשביל זה:

גם רכב גם פרשים. לא כל רכב ופרשים הלכו כמו בזקני פרעה. דשם כל א׳ הלך מפני הכבוד. אבל כאן שהי׳ משום פקודת יוסף. והוא לא צוה אלא איזה חלק כפי צורך הענין:

ויעלו. ומצד המדרגה השלישית שהיה משנה למלך העלה עמו גם רכב ופרשים להיות נכון לקרב, ובקבלה בא שנלחמו אז עם עשו ובניו ואת צפו בן אליפז תפסו חיים שרצו למחות על קבורת המערה, ומצד כל אלה היה המחנה כבד מאד: