חזקוני על דברים פרק כט

ואזנים לשמע עד היום הזה ויום זה בכלל.

למען תדעו כי אני ה׳ אלקיכם לא משה אמרו אלא מן ואולך אתכם [קוממיות] עד סוף סדרא הם הם דברי הקב״ה, כמו שדרשו רבותינו ז״ל בפרשת תשא גבי וכל הארץ אשר אמרתי אשר אמרת מבעי ליה אלא עד כאן דברי התלמיד מכאן ואילך דברי הרב.

ושמרתם את דברי הברית הזאת מאחר שעשו לכם כל החסדים האלו הכתובים למעלה. שלימא סדרא דפרשת והיה כי תבא

אתם נצבים היום כלכם חשוב ושאינו חשוב והטעם כדי לעברך בברית, כדכתיב לעיל ויקרא משה אל כל ישראל וגו'.

ראשיכם שבטיכם פי׳ ראשיכם שהם ראשי שבטיכם דוגמא האהלה שרה אמו. ומי הם זקניכם ושטריכם.

מחטב עציך זה העבד.

עד שאב מימיך זו השפחה.

לעברך כאיש אחד.

כרת עמך היום כולכם מוכנים עכשיו לעבור ואין איש יכול לומר לא הייתי שם ולא קבלתי הברית עלי, אבל לאחר שתעברו את הירדן ותתפזרו איש איש לירושתו ויהיו בכם יולדת חולה או זקן אין יכולת בכם לאסוף כולכם בבת אחת כמו עתה להעבירם בברית הקב״ה ובאלתו.

[למען הקים אתך יקבל].

אשר ישבנו בארץ מצרים עם אותם שיצאו מארץ מצרים ובשעת הגזרה פחותים היו מבן עשרים שנה ויתרים על ששים שלא נגזרה עליהם גזרה זו במדבר.

פן יש בכם שרש פרה וגו׳ מסתיר בלבו העבירה כשרש זה המכוסה בארץ ואחר כך פורה, אבל אם יעשה העבירה בגלוי יש כח בידנו לעשות ממנו משפט.

את דברי האלה הזאת ארור האיש אשר יעשה וגו׳ האמורים בפ׳ תבא.

והתברך לשון ברכה כאשר ישמע הקללה, יתברך בלבבו ויאמר שלום יהיה לי כמו אדם כאשר שומע הקללה אומר חוץ ממני.

[והתברך בלבבו עושה עצמו מברך].

כי בשררות לבי אלך אם בשרירות לבי.

למען ספות הרוה כדי להרבות עונות שנפשו רוה ושבעה מהן שאין בהם יצר הרע כגון לבישת שעטנז וכיוצא בהן. את הצמאה [עם הצמאה], עם העונות שנפשו תאבה וצמאה להם כגון גזל ועריות וכיוצא בהן. ד״א למען ספות הרוה את הצמאה להוסיף ולשבוע שובע עבירות את מי שהוא רעב וצמא מהם כלומר מתי יבא יום לעבור עבירה בפרהסיא שיוכל לשבוע עצמו ממה שהוא צמא היום כי ירא פן ישפטוהו מי שהכח בידם. ד״א להוסיף ולחבר הצדקים עם הרשעים ולעשות כמעשיהם, הכתוב המשיל הצדיק לרוה על שם והיתה נפשם כגן רוה, והרשע לצמאה על שם והיה כערער בערבה.

והבדילו מדה כנגד מדה הוא חשב להבדיל מן המצוות ולכך והבדילו.

לרעה לפי שמצינו הבדלה לטובה בעת ההיא הבדיל ה׳ את שבט הלוי לעמוד לשרת.

ואמר הדור האחרון שלא היה נולד בשעת הברית.

והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה ולא שמע הברית ויתמה ממכות הארץ אבל היודעים לא יתמהו.

גפרית ומלח שרפה כל ארצה מה ענין מלח לגפרית אלא אין לך דבר עומד בפני האש יותר ממלח ואין לך דבר כלה על יד אש יותר מגפרית לומר לך אם קיימו את התורה היו עומדים לפני כמלח זה שאין האש אוכלתו. עכשיו שלא קיימוה האש שהתורה יוצאת ממנו תאכלם כגפרית זה שהאש אוכלתו.

ומלח כדכתיב ותהי נציב מלח.

שרפה כל ארצה וכי בעון יחיד יקצוף הקב״ה על כל העדה תשובה לדבר מפסל מיכה שגדל שרשו שזנו אחריו שבט הדני ואחריו עשרת השבטים.

הנסתרת לפי שאמר למעלה והתברך בלבבו ומסברא בסתר הוא עושה.

לה׳ אלקינו עליו הדבר מוטל להיותו נפרע מן העוברים בסתר.

והנגלת והעבירות הנגלות תלויות בנו ובבנינו אם לא נבער הרע מקרבנו, ולפי שלא תאמר מדה זו נוהגת לעולם נקוד על לנו ולבנינו לומר שמשעברו את הירדן וקבלו את התורה ונעשו ערבים זה לזה אף הנסתרות, לנו ולבנינו. וא״ת א״כ הוא דממעטינן נסתרות מלה׳ אלוקינו היה לו לנקוד על ה׳ אלוקינו אלא אינו דרך לנקוד עליו מפני שנראה כמוחק, ולפי שהנקודה של לנו ולבנינו במקום הנקודה שהיה לו לנקוד על ה', נקודה אף העין שבעד כדי להשלים י״א אותיות שבלה׳ אלוקינו. חז״ק אמאי לא פי׳ רש״י כאן נקודת עי״ן שבעד.

הנסתרת לה׳ אלקינו עליו נאמר וגם מהם אקח לכהנים וללויים וגו'.