בכור שור על בראשית פרק יב

לך לך. רמז לו כי ק' שנים יחיה עדיין כמניין לך לך כי קע"ה חיה והוא הבן ע"ה בצאתו מחרן, ולפי הפשט תיקון לשון בעלמא ואינו משמש כלום כמו עשה לך תיבת עצי גופר, וכמו קח לך וכן הרבה שאינן אלא תיקון הלשון:

מארצך וממולדתך. אע"פ שלא היה שם שכבר בא לחרן אמר לו סלק עצמך לגמרי משם שלא יהא עוד דעתך לחזור, ומבית אביך שעתה אתה שם ואל יחוס עיניך על ירושתך ולא על שאתה נכרי שם שלא יכירוך שם בני אדם כי אני אברכך ואתן לך הרבה מאד מירושתך:

ואגדלה שמך. שיצא שמך וטבעך והיית נודע וניכר לכל:

והיה ברכה. זהו כלל שתהא ברכה מצויה בכל אשר תעשה כמו והיית ברכה בקרב הארץ כלו' קיבוץ ברכה:

ואברכה מברכיך. כלו' אהב אוהביך ואשנא משנאיך כלו' לא תתן ללבך לאמר אין לי קרוב וגואל בארץ ואם ישנאני אדם ויבקש לי רעה מי יעמד נגדו ואם יאהבני מי ישלם לו גמולו כי אדם שיש לו קרובים כולם אוהבים המכבדו והמהנהו, אני אהיה לך לאהוב ולגואל:

ונברכו. שם המתברכים יהיו בך מתברכים שיאמרו להם מברכיהם היה כאברהם כמו בך יברך ישראל לאמר:

ואברהם בן חמש שנים וגו'. מנה שנותיו של אברהם להודיעך שעדיין היה אביו חי ולא חש לאהבת אביו ולא לשום דבר אלא לרוץ אחר מצוותיו של הק':

ואת כל רכושם וגו'. לימדך שבטח בהבטחתו של ק' ולא כאדם שאומר אלך עתה ומקצת אשר לי ואם יעשה לי מה שאמר טוב הדבר אשלח בשביל המותר ואם לאו אחזור אלא הכל הוליך עמו כי היה בטוח בהק' שהוא אומר ועושה:

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם וגו'. כי היה הולך וממתין שיבא דבר מאת הק' כמו שאמר אל הארץ אשר אראך ולא בא עד שבא למקום שכם כי הכנעני אז בארץ ולא היה מקום פנוי ראוי לדירה עד שם, ועוד היה רוצה הק' שיהא רואה כמה מתנה גדולה נתן לו הק' כשאמר לו לזרעך אתן את הארץ וגו':

מקום שכם. עדיין לא היה שכם אלא לאחר זמן נבנה שכם במקום ההוא וכשבא המאמר ידע כי אז הראה המקום שהיה ראוי לו לדור:

וירד מצרימה. שאין דרך שם רעב להיות מפני שנילוס הוא משקה את הארץ ואין חוששין לעצירת הגשמים:

הנה נא ידעתי כי אשה וגו'. הנה נא ידעתי על כי אשה יפת מראה את כי כאשר יראו אותך המצרים וגו':

אמרי נא אחותי את. ותעשי לי שתי טובות אחת שיטיבו לי מפני שאת קרובתי ועוד שתחיה נפשי בגללך אבל אם תאמר איני לא אשתו ולא קרובתו תהי שתחיה נפשי ולא יטיבו לי:

ויראו אותה המצרים. האומה ושבחו אותה עד שבוא גם השרים לראותה והשרים הללו אותה אל פרעה ושלח ולקחה ולא בדק אחרי אלא ששמע מן שריו כי אמר להם אחותי היא ולכך לקה מיד כי לא היה ראוי שיבא אליו מאמר מאת הקב"ה:

ותוקח האשה בית פרעה. כלו' לביתו הובאה ולא למטתו כי קפצו עליו מיד יסורין ונגעים עד שלא היה ראוי לא לה ולא לאחרת ולא הוצרך לפר' בו ולא קרב אליה:

על דבר שרי. כלו' סמוך ללקיחתה באו היסורין עד שידעו אל נכון שבשבילה הונגע, וגם בשביל כך הוצרך לפרש באבימלך יותר בפירוש מפרעה לפי שמעשה באבימלך היה סמוך להורתו של יצחק שלא להוציא לעז על יצחק:

וישלחו אותו. מאחר שהיה משלחו חוץ לארצו שאמר לו קח ולך היה ירא שמא בדרך יגזלו את אשר לו ונתן לו תיור: