שמות לא, ו

ובלב כל חכם לב וגו'. ועוד שאר חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך:

וַאֲנָא הָא יְהָבִית עִמֵהּ יָת אָהֳלִיאָב בַּר אֲחִיסָמָךְ לְשִׁבְטָא דְדָן וּבְלִבָּא כָל חַכִּימֵי לִבָּא יְהָבִית חָכִמְתָא וְיַעְבִּדוּן יָת כָּל דִי פַקֵדִתָּךְ:

וַאֲנָא הָא מַנְיַית עִמֵּיהּ יַת אָהֳלִיאָב בַר אֲחִיסָמָךְ לְשִׁבְטָא דְדָן וּבְלִבָּא דְּכָל חַכִּימֵי לִיבָּא אוֹסִיפִית רוּחַ חוּכְמָתָא וְיַעַבְדוּן יַת כָּל מַה דְּאַפְקֵדִיתָךְ

אתו. כמוהו במלאכות ולא בחכמת מלאכת חרש. והנה פי' ובכל מלאכה לחשוב מחשבות.

ובלב כל חכם לב. לעשות מלאכה כי גם זה ימצא בתולדת האדם שיוציא מלבו דברים עמוקים במלאכת המדות והוא לא למד החכמה.

ועתה יזכיר כל אשר יעשו:

ובלב כל חכם לב - שיבא לעשות המלאכה, כבר נתתי בהם חכמה ועשו וגו'.

ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן. אמר ר' חנינא אין לך גדול משבט יהודה ואין לך קטן משבט דן שהיה מן הלחינות, אמר הקב"ה יבא להזדווג לו שלא תהא רוחו גסה שגדול וקטן שווים לפני הקב"ה המשכן נעשה בשניהם זה משבט יהודה וזה משבט דן, ואף בית המקדש בשני שבטים אלו שלמה משבט יהודה וחירם משבט דן מצד אמו שכן כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב ב׳:י״ג) בן אשה מן בנות דן.

ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. בברכות דנ״ה אמרו שאין הקב״ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה מהאי קרא. והכי פי׳ הכתוב בדניאל יהב חכמתא לחכימין. והכונה בזה דשורש חכמה מתפרש על שתי הוראות. א׳ שכל וחריצות. ב׳ לימודיות ומדעים מה שהעלו אחרים כבר. וזהו פי׳ המקרא במשלי ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה. ראשית שכל האדם שיתנהג בלימודו. דמתחלה יקנה חכמת אחרים ואח״כ בכל קנינך קנה בינה להעלות דבר מדבר. וזהו מאמר חז״ל ליגמר אינש והדר ליסבר והוא הוא משמעות המקרא יהיב חכמתא היינו מדעים וסיעתא דשמיא למיגמר כדאי׳ במגילה ד״ה דלאוקמי גירסא סיעתא דשמיא. ולמי הוא מסייע ויהיב מדעים לחכימין. פי׳ למי שהוא בר שכל וידע האיך לשמור את ידיעותיו שלא ילכו למקום שאינו ראוי. וזה המקרא הי׳ ג״כ אפשר לפרש הכי. אבל עדיין קשה לשון כל חכם לב. והרי כח השכל אינו בלב אלא משכנו במוח. אלא חכם לב יש עוד שני משמעות. חדא חכמת יראת ה׳ שהיא ראשית חכמה ומשכנה בלב ועי׳ לעיל כ״ח ג׳. שנית בכח הבטחון שיחכם במלאכה זו אע״ג שלא למדה ולא אימן ידיו לה מעולם. ועי׳ מש״כ להלן ל״ו ב׳. וגם כאן מתפרש מי שהוא חכם לב היינו ביראת ה׳ ובבטחון נתתי חכמה ויכולת:

ואני הנה נתתי אתו, שלפעמים תחול ששפע שאלהית על איש אחד להחכים או להשרות רוח נבואה עליו לבדו, ולפעמים תתרבה השפע כ"ש עד שיהיה הוא הצינור להשפיע שפע זו לזולתו, כמ"ש (שמואל א ג׳:כ״א) ויוסף ה' להראה בשלה כי נגלה ה' אל שמואל בשלו, דאמר שהשפיע עליו שפע החכמה מדליה מי מלא עד שיעבור ממנו אל אהליאב המוכן לזה ביותר, ואח"כ יפיץ המעין ויתרבו פלגיו עד ויעבור לרבים, כי בלב כל חכם לב נתתי חכמה, ועשו את כל אשר צוותיך, וסיים ככל אשר צויתיך יעשו, והם שני דברים: א) שיעשו את המלאכה: ב) שלא ישנו שוה דבר שעז"א ככל אשר צויתיך יעשו, וגם שיכינו על הכונה הצפונה מסודות המלאכה ותעלומותיה שעז"א ככל אשר צויתיך יעשו. ומ"ש ואת בגדי השרד פי' שמשרש שהם שבגדים שנעשו לכסות בהם כלי המשכן בעת המסעות שהם נעשו ממה שנשאר שהנדבה כמ"ש (ל"ו ז') והותר, ושריד הוא הנותר בכ"מ:

ת שלא תאמר שכולם יהיו עם בצלאל לעזרה דאם כן למה פירש את אהליאב יותר משאר חכמי לב לכן פירש לומר שאהליאב יעזור את בצלאל בכל מלאכה שהוא עוסק בעצמו אבל שאר חכמי לב יהיו עושין מכל המלאכה אשר יתנו להם בצלאל ואהליאב ושיעור הכתוב כן הוא ראה קראתי בשם בצלאל וגו' וגם נתתי אתו את אהליאב וגו' ועוד כל שאר חכמי לב הנמצאים ביניהם עם כל אותן שנתתי חכמה בלבם ועשו את כל אשר צויתיך: