שמות כט, ז

ומשחת אותו. אף משיחה זו כמין כי יונית, נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו ומחברן באצבעו:

וְתִסַב יָת מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וּתְרִיק עַל רֵישֵׁהּ וּתְרַבֵּהּ יָתֵהּ:

וְתִיסַב יַת מִשְׁחָא דִרְבוּתָא וְתָרִיק עַל רֵישֵׁיהּ וּתְרַבֵּי יָתֵיהּ

ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו אמר ר"א כי זה לפני שומו המצנפת על ראשו כי על ראש עצמו יצוק השמן ואיננו נכון בעיני כי גם במעשה אמר וישם את המצנפת על ראשו וגו' (ויקרא ח ט) ואח"כ אמר ויקח את שמן המשחה וימשח את המשכן וגו' (פסוק י) ואח"כ ויצק משמן המשחה על ראש אהרן (פסוק יב) אבל הנכון שהיתה הצניפה סביב סביב ואמצע הראש מגולה ועליו יצק השמן ואם היתה המשיחה בכל הראש כדברי רש"י תהיה היציקה במקום הנחת תפילין שהיה מניח מגולה ומשם ימשכנו כמין כף יונית

על ראשו. על ראש אהרן לבדו כי הוא הכהן המשיח. והנה זה היה לפני שומו המצנפת על ראשו. כי על הראש יצוק לבדו. וכתוב כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן זקן אהרן:

ויצקת על ראשו של אהרן לבדו שהרי הוא היה כהן משוח.

ויצקת על ראשו ומשחת. פרוש, צריך יציקה על ראשו וצריך משיחה בפני עצמו, וכמו כן לבניו, כי הכתוב השוה אותם יחד, דכתיב ״ומשחת אתם״ (שמות כח:מא), וכמו כן בפרשת פקודי (שמות מ:טו) כתוב ״ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם״, וכן הוא מפרש בתורת כהנים (פרשת צו).

ק ר"ל טיפת שמן: